תזונה להפרעת קשב וריכוז (ADHD)

 

 

 

ד"ר בן פיינגולד, רופא ילדים ומומחה לאלרגיות, העלה בשנת 1973 את התיאוריה ("תיאוריית פיינגולד") כי חשיפה מוגזמת של הילדים למזונות המכילים כימיקלים (צבעי מאכל, חומרי שימור, חומרי טעם וריח) ולמזונות המכילים סליצילטים היא הסיבה העיקרית להפרעות קשב וריכוז בילדים. קיימת שונות גדולה בתגובה של ילדים: בעוד מרבית הילדים אינם מגיבים לחומרים אלו, אחדים מגלים רגישות לכמויות גדולות ואחרים גם לכמויות מזעריות.
למרבה האירוניה דווקא הילדים שרגישים יותר לצריכת מזונות עשירים בצבעי מאכל (גם בשל מבנה גופם הקטן) הם הצרכנים הגדולים ביותר של מזונות אלו.
יתירה מזאת, בישראל במספר רב של מזונות מתיר משרד הבריאות את השימוש בצבעי מאכל "בכמות נאותה". כמות זו מוגדרת ככמות המזערית הדרושה ליצרן המזון לקבלת את התוצאה הרצויה. כתוצאה מכך אנו חסרים מידע לגבי הכמות המדויקת שהתווספה למוצר וגרוע מכך, האחריות על מינונים שאינם מזיקים עוברת כולה לידיו של היצרן, שמטרתו העיקרית היא להרוויח מן המוצר.


צבעי מאכל
טרטרזין E102 – צבע צהוב
צבע המאכל בעל ההשפעה השלילית ביותר על ילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז הוא צבע מאכל צהוב בשם טרטרזין E102. נמצא בשקדי מרק, אטריות, גלידות וארטיקים, משקאות, אבקות מרק, ממתקים ועוד. מספר המחקרים הגדול ביותר על הקשר בין צבעי מאכל להתנהגות ילדם נעשה בטרטרזין. מחקרים רבים מצאו כי הטרטרזין פוגע במוליכים העצביים (נוירוטרנסמיטרים) במוח ועלולים לגרום להיפראקטיביות ולהפרעות קשב וריכוז בילדים.
בארץ מתיר משרד הבריאות להשתמש ב- E102 בסוגי מאכל שונים ובכמויות הבאות:

המזון כמות מקסימלית ל-1 ק"ג
דגני בוקר בטעם פירות  300 מ"ג
 אפונה – שימורים  100 מ"ג
משקאות בטעמים (חוץ ממשקאות קלים לא מוגזים המכילים לפחות 10% פרי)  100 מ"ג
 פירות מסוכרים  200 מ"ג
 ממתקים (חוץ משוקולד וציפויים)  300 מ"ג
 גלידות וקרחונים  200 מ"ג
 קינוחים  150 מ"ג
 רטבים, כבושים  500 מ"ג
 דג מעושן  100 מ"ג
 חטיפים (תפוחי-אדמה/דגנים)  100 מ"ג
 אבקות מרק  50 מ"ג
תחליפי בשר ודגים מהצומח  100 מ"ג

אזורובין (מכונה גם קרמויזין) E120 – צבע אדום
צבע אדום המופק מגופו של חרק ועלול לגרום לתגובה אלרגית קשה. אינו מומלץ לילדים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז. צבע זה נאסר לחלוטין לשימוש בארה"ב ובנורבגיה.
בארץ מתיר משרד הבריאות להשתמש ב- E120 בסוגי מאכל שונים ובכמויות הבאות:

המזון כמות מקסימלית ל-1 ק"ג
 נקניקים/נקניקיות  100 מ"ג
 מיונז  כמות נאותה
משקאות בטעמים (חוץ ממשקאות קלים לא מוגזים המכילים לפחות 10% פרי)  100 מ"ג
 פירות מסוכרים  200 מ"ג
 ממתקים (חוץ משוקולד וציפויים)  300 מ"ג
 גלידות וקרחונים  200 מ"ג
 קינוחים  150 מ"ג
 רטבים, כבושים  500 מ"ג
 דג מעושן  100 מ"ג
 חטיפים (תפוחי-אדמה/דגנים)  100 מ"ג
 אבקות מרק  50 מ"ג
תחליפי בשר ודגים מהצומח  100 מ"ג

 

 

 

סליצילטים – חומרים דמויי אספירין
סליצילטים הם קבוצה של חומרים שנוצרים ע"י הצמחים להגנה מפני חרקים ומזיקים. מבחינה כימית הסליצילטים מיוחסים לתרופה אספירין. בעוד שתרופות המכילות סליצילטים עשויים להועיל לבריאות, ומזונות המכילים אותם הם מזינים – קיימים אנשים שתגובתם לסליצילטים קשה. במחקריו של ד"ר פיינגולד ובמחקרים מאוחרים יותר נמצא קשר בין צריכת סליצילטים לבין הפרעות קשב וריכוז.
בארץ מתיר משרד הבריאות להשתמש ב- סליצילטים בסוגי מאכל שונים ובכמויות הבאות:

 

 

המזון כמות מקסימלית ל-1 ק"ג
 מזונות מיובשים בצורת אבקה  10 גרם
 מלח למזון ותחליפי מלח  10 גרם
 אבקות תיבול 20 גרם
 גבינה צהובה  10 גרם
 מזון בצורת טבליות או כמוסות  כמות נאותה
 תוספי תזונה כמות נאותה
 אורז כמות נאותה
 נקניקיות כמות נאותה
 ממתקים (חוץ משוקולד) כמות נאותה
 מסטיקים כמות נאותה

 

 

חומרים משמרים
BHA) Hidroxyanisole Butylated) 
BHT) Butylated Hidroxytoluene)

מחקרים רבים הראו כי תוספים אלו הם רעילים לתאים שונים בגוף: הם עלולים לחולל סרטן, מחלישים את המערכת החיסונית, יש להם השפעה שלילית על מערכת העצבים וההתנהגות, השפעה שלילית על התפתחות תקינה של הזרע והביצית.
מאז שנת 1991 הוכרז ה-BHA כמחולל סרטן. בשנת 2011 פורסם הדו"ח השנתי על מחוללי סרטן בוא צוין במפורש כי בהסתמך על מחקרים מדעיים רבים שבוצעו על בעלי חיים יש יסוד סביר להניח ש-BHA  הוא מחולל סרטן גם בבני אדם. יתירה מזאת, פעמים רבות חומרים משמרים אלו אינם מפורטים בתוויות המזון, בעיקר אם הוא מכיל שמן.
כמות מרבית לפי המלצת משרד הבריאות: 200 מ"ג ל-1 ק"ג
סליצילטים מצויים במזונות הבאים:

  • תערובת להכנת עוגות
  • חטיפים על בסיס דגנים
  • אבקות מרק
  • רטבים (חוץ ממיונז וקטשופ)
  • בשר מיובש
  • אגוזים מעובדים
  • אבקות תיבול ורוטבי תיבול
  • דגנים להכנה מהירה

TBHQ) Tertiary butylhydroquinone)
נמצא בממתיקים עם בוטנים ו/או חמאת בוטנים – עד 200 מ"ג ל-1 ק"ג

 

מגנזיום
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מראים שצריכת מוגזמת של מגנזיום בדיאטה היומית עלולה להיות רעילה ולגרום להפרעות התנהגותיות בקרב ילדים.
בהוראת משרד הבריאות בארץ ניתן להוסיף מגנזיום בכמות נאותה לכל סוגי המזון.
המזונות הבאים מוגבלים בתוספת מגנזיום:

  • מלח למזון ותחליפיו – עד 20 מ"ג ל-1 ק"ג
  • מוצרי מאפה (לא כולל לחמים) – מגנזיום פוספט – E343   עד 20 מ"ג ל-1 ק"ג.