תסמונת המעי הרגיז (IBS)

 

 

 

תסמונת המעי הרגיז היא הפרעה שכיחה בתפקוד המעי שעלולה לגרום להתכווצויות בבטן, גזים, נפיחות, שלשולים ועצירות. המחלה מכונה לעתים גם "מעי עצבני". הגורמים להתפרצות המחלה כוללים מזונות מסוימים, מתח נפשי, זיהום ופגיעה פיזית.

תסמונת המעי הרגיז בילדים אמנם עלולה לגרום לאי-נוחות ומבוכה, אולם היא אינה גורמת לבעיות בריאותיות חמורות. רופאים ותזונאים יכולים לעזור לילד שסובל מהתסמונת באמצעות טיפול תרופתי או שינויים בהרגלי האכילה, כך שילדים הסובלים ממנה יוכלו לנהל אורח חיים בריא ופעיל.

הסיבות לתסמונת המעי הרגיז
הסיבות הספציפיות להתפרצות המחלה אינן ידועות, למרות שהיא נוטה לעבור במשפחה. מחקרים הראו שבילדים הסובלים מהמחלה קיימת רגישות-יתר לכאב, אי-נוחות ותחושת מלאות בהשוואה לילדים שאינם סובלים מהמחלה. קיימים מזונות מסוימים שעלולים לגרום להתפרצות המחלה והם כוללים בעיקר חלב, שוקולד, קפאין, מזונות שומניים, מזון מהיר ומזונות מתובלים. קיימים מקרים בהם לא נמצאה כל סיבה למחלה.

מתח נפשי עלול גם לשחק תפקיד בתסמונת המעי הרגיז בילדים וכמה, ואחדים מהם אכן רגישים יותר למתח ולשינויים רגשיים. העצבים במעי הגס קשורים למוח ולכן מתח ועימותים (לדוגמה, בעיות במשפחה, מעבר דירה, מבחנים, יציאה לחופשה ועוד) עלולים להשפיע על תפקודו התקין של המעי; לדוגמה, האצה בקצב ריקון המעי הגס והאטה בקצב ריקון הקיבה.

הסימנים לתסמונת המעי הרגיז
לילדים הסובלים מתסמונת המעי הרגיז יש לפחות שניים מהתסמינים הבאים במשך לפחות 3 חודשים בשנה:
• כאב ואי-נוחות שנעלמים לאחר היציאה.
• כאב ואי-נוחות המלווה בשינויים בהרגלי היציאה.
• שינויים במראה הצואה – אחדים מהילדים מפתחים עצירות ואחרים עלולים לפתח שלשולים.

אבחנה של תסמונת המעי הרגיז
לא קיימת בדיקה ייחודית לאבחון תסמונת המעי הרגיז. האבחנה נעשית בד"כ ע"י בדיקה פיזית (כולל בחינת ההיסטוריה המשפחתית) ושאלות לגבי שינויים בתדירות ואופי היציאות.
בדרך כלל לא נדרשות בדיקות מעבדה אולם לעיתים החולים מתבקשים לבצע בדיקות דם, צואה, או צילום רנטגן במטרה לשלול מחלות אחרות.

הטיפול בתסמונת המעי הרגיז
לא קיים טיפול לתסמונת המעי הרגיז, אך ניתן להקל על התסמינים בכמה דרכים:
• שינויים תזונתיים. אכילה במנות קטנות, הימנעות משתיית משקאות המכילים קפאין, הימנעות ממזונות מתובלים, שומניים, או מזונות אחרים הגורמים לרגישות-יתר.
• שינויים באורח החיים. אם התסמינים קשורים למתח – שוחחו עם הילד במטרה לעזור לו להתמודד עם הלחצים בבית הספר, בבית או בחברה.
• שגרה של פעילות גופנית. פעילות גופנית מסייעת לעיכול טוב יותר והיא גם אמצעי מצוין להפגת מתחים. במידה שהילד סובל מחרדות או דיכאון, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל.
• טיפול תרופתי. לעתים מציעים הרופאים טיפול תרופתי להקלה על התסמינים כמו משלשלים לטיפול בעצירות, תרופות נוגדות שלשול, תרופות להרפיית השרירים או תרופות אנטי-דיכאוניות.

תסמונת המעי הרגיז אינה מחלה מסכנת חיים אולם היא עלולה לפגוע באיכות החיים. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל על הדרכים המומלצות להקלה על התסמינים כך שילדך יוכל לנהל חיים פעילים ובריאים.