מהי תנגודת לאינסולין?

 

 

 

 

אינסולין הוא הורמון שמיוצר בתאי הבטא שבלבלב. האינסולין שנוצר חודר לזרם הדם. אינסולין הוא הורמון חשוב ולו תפקידים רבים. מרבית התפקידים שלו מתבטאים בחילוף החומרים של פחמימות (סוכרים ועמילנים), שומנים וחלבונים.

תנגודת לאינסולין הוא מצב בו תאי הגוף מפתחים התנגדות לאינסולין, כלומר התגובה הנורמלית לכמות מסוימת של אינסולין מופחתת. כתוצאה מכך נדרשת כמות גדולה יותר של אינסולין על מנת להשיג את ההשפעה הרצויה.

מה גורם לתנגודת לאינסולין?
ישנם גורמים רבים לתנגודת לאינסולין  וקיימת הנחה שהגורם הגנטי הוא משמעותי. קיימות תרופות שעלולות לגרום לתנגודת לאינסולין. בנוסף, התנגודת לאינסולין שכיחה במצבים הבאים:

  • התסמונת המטבולית
  • השמנה
  • היריון
  • דלקת או מחלה חריפה
  • מתח
  • שימוש בסטרואידים

הקשר בין תנגודת לאינסולין לסוכרת
סוכרת מסוג 2 היא סוכרת שמופיעה בשלב מאוחר יותר בחיים. התנגודת לאינסולין מופיעה לפני הסוכרת, לעתים שנים לפני הופעתה. ההנחה היא שרמות הגלוקוז והאינסולין באנשים המפתחים סוכרת יכולות להיות נורמליות במשך שנים רבות, ואז בנקודת זמן מסוימת מתפתחת התנגודת לאינסולין.

התנגודת לאינסולין מתבטאת בד"כ בהשמנה בטנית, רמות גבוהות של אינסולין, רמות גבוהות של שומנים בדם ו/או יתר-לחץ-דם. כאשר מופיע צבר התסמינים יחד הוא מכונה תסמונת מטבולית.

אחד מתפקידי האינסולין הוא לגרום לתאי הגוף, בעיקר לתאי השריר והשומן, להשתמש בגלוקוז ולהפחית את רמתו בדם. זוהי אחת הדרכים בהן אינסולין מווסת את רמת הגלוקוז בדם. אפשר לחשוב על זה במונחים של אינסולין ש"דופק" על דלת התאים בשרירים ובשומן. התאים שומעים את הדפיקה, נפתחים ומאפשרים לגלוקוז להיכנס לתא. בתנגודת לאינסולין התאים אינם שומעים את הדפיקה והמסר שמועבר ללבלב הוא שעליו לייצר יותר אינסולין. מצב זה גורם לעלייה ברמות האינסולין בדם ו"לדפיקה" חזקה יותר של האינסולין על דלת התאים.

תנגודת התאים מתחזקת עם הזמן. כל עוד הלבלב מסוגל לעמוד בעומס של יצירת אינסולין – רמות הגלוקוז בדם נשארות תקינות. כאשר הלבלב לא עומד בעומס, רמות הגלוקוז בדם מתחילות לעלות. בתחילה העלייה מתבטאת לאחר הארוחה, כאשר רמות הגלוקוז הן הגבוהות ביותר ונדרשת כמות גדולה יותר של אינסולין, אולם לבסוף הן עולות גם במצב של צום. בשלב זה מופיע סוכרת מסוג 2.

אילו מצבים בריאותיים קשורים לתנגודת לאינסולין?

סוכרת מסוג 2
סוכרת עלולה להיות הסמן הראשון להתנגדות לאינסולין.

כבד שומני
אחת הסיבות להצטברות שומנים בכבד היא שיבוש בוויסות השומנים בגוף המתרחשת בתנגודת לאינסולין. כבד שומני שנוצר כתוצאה מתנגודת לאינסולין יכול להופיע בצורה קלה או חמורה. מחקרים אחרונים מראים כי כבד שומני עלול להוביל לשחמת הכבד ואפילו לסרטן בכבד.

טרשת עורקים
טרשת עורקים הוא תהליך מתקדם של עיבוי והתקשות דפנות העורקים. טרשת עורקים עלולה לגרום למצבים הבאים:

  • מחלות לב (התקפי לב, תעוקת חזה)
  • שבץ
  • מחלות כלי דם היקפיים

נגעים בעור
הנגעים בעור מתבטאים בעיקר בשתי תופעות המכונות דבלולי עור (skin tags) ואקנטוזיס ניגריקאנס  (acanthosis nigricans).
אקנטוזיס ניגריקאנס – הוא מצב שקשור קשר הדוק לתנגודת לאינסולין. במצב זה מופיעים גידולים רבים דמויי יבלת בצוואר, במפשעה ובבית השחי, שיכולים להיות שפירים או ממאירים.
דבלולי עור – גם הם שכיחים בתנגודת לאינסולין. אלו הם נגעים שפירים שמופיעים בעיקר באזור בית השחי, העפעפיים ובית החזה. הם אינם מסכנים את הבריאות אך עלולים לגרום לבעיה אסתטית.

פגיעה בפוריות בקרב נשים
פגיעה בפוריות הכוללת קשיים בביוץ ובכניסה להיריון, שיבושים במחזור החודשי, או הפסקת המחזור החודשי. גברים לעומת זאת, אינם סובלים מבעיות בפוריות כתוצאה מתנגודת לאינסולין.

תסמונת השחלות הפוליציסטיות
זוהי תסמונת הורמונלית המשפיעה בעיקר על נשים צעירות. היא קשורה למחזור לא סדיר, או להפסקת המחזור החודשי, השמנה וצמיחה מוגברת של שיער הגוף.
שיבושים בגדילה

מי נמצא בסיכון לפתח תנגודת לאינסולין?
אנשים נוטים יותר לפתח תנגודת לאינסולין במצבים הבאים:

  • סובלים מהשמנת יותר, ה- BMI שלהם גדול מ-25.
  • בגילאים 40 ומעלה
  • יש להם קרוב משפחה שאובחן בסוכרת מסוג 2, יתר-לחץ-דם או טרשת עורקים
  • נשים שהייתה להן סוכרת הריונית בעבר
  • אנשים שיש להם רמות גבוהות של טריגליצרידים ורמות נמוכות של הכולסטרול "הטוב" (HDL).
  • נשים הסובלות מתסמונת השחלה הפוליציסטית
  • הסובלים מאקנטוזיס ניגריקאנס

כיצד מאבחנים תנגודת לאינסולין?
הרופא המטפל יכול לאבחן תנגודת לאינסולין באמצעות בדיקה פיזיקלית, ההיסטוריה של החולה ובדיקות מעבדה.
באנשים שאינם חולים בסוכרת, תוצאות בדיקות המראות את רמות הגלוקוז בדם ורמות האינסולין בצום, יכולות לספק לרופא רמז לקיומה של תנגודת לאינסולין. עם זאת, לא ניתן לאבחן את התנגודת בצורה חד-משמעית כיוון שהמעבדות משתמשות בטכניקות שונות לבדיקת רמות אינסולין, וכן לא קיים ערך אבסולוטי של אינסולין אליו ניתן להתייחס.

כיצד מטפלים בתנגודת לאינסולין?
ניתן לטפל בתנגודת לאינסולין בשתי דרכים: האחד להפחית את הצורך באינסולין, והשני להגביר את רגישות התא לפעילות האינסולין.
שינויים באורח החיים
ניתן להפחית את הצורך באינסולין ע"י שינויים מתאימים בתזונה, בעיקר בכמות הפחמימות שבמזון. הפחמימות נספגות בגוף לאחר שהן מתפרקות לסוכרים. ישנן פחמימות הנספגות מהר יותר בהשוואה לאחרות ולכן יש להן מדד גליקמי גבוה. פחמימות אלו מעלות את רמות הגלוקוז בדם במהירות רבה יותר ולכן נדרשת הפרשה מוגברת של אינסולין על מנת לשמור על רמות תקינות של סוכר בדם.

דוגמאות למאכלים בעלי מדד גליקמי נמוך כוללות:

  • מזונות עשירים בסיבים תזונתיים:
  • לחמים מחיטה מלאה, אורז מלא, פסטה מחיטה מלאה ועוד.
  • ירקות שאינם עמילניים; ברוקולי, שעועית ירוקה, אספרגוס, גזר, ירקות עליים ועוד.

מחקרים אחדים מצאו שירידה במשקל ופעילות אירובית (ללא ירידה במשקל) מגבירים את קצב ניצול הגלוקוז בתאי השריר וכתוצאה מכך מגבירים את הרגישות של התאים לאינסולין.
קיימות תרופות להורדת רמות האינסולין בדם ולהגדלת רגישות התאים לאינסולין, אולם מחקרים מצאו השפעתם נמוכה בהשוואה להשפעה שיש לשינוי באורח החיים.