ראיות נוספות לפרדוקס ההשמנה

 

 

בסריקה של כ-100 מחקרים אחרונים, שכללו כ-3 מיליון אנשים, נמצא כי קיים קשר בין עודף משקל להארכת תוחלת החיים.  הסריקה פורסמה  ב-31 לדצמבר במהדורה המקוונת של Journal of the American Medical Association.

פרדוקס ההשמנה מבוסס על מחקרים קודמים שמצאו כי אנשים הסובלים מעודף משקל או מהשמנת-יתר – אפילו אם היא מלווה בבעיות בריאותיות נוספות – חיים זמן ארוך יותר בהשוואה לאנשים רזים יותר.

בסריקת המחקרים נבחן הקשר בין ה-BMI (מדד להשמנה בו  נלקח בחשבון המשקל ביחס לגובה ) לבין תוחלת החיים. התוצאות, בהשוואה לאנשים במשקל נורמלי, היו כדלהלן:
אנשים שסבלו מהשמנת-יתר (BMI = 30 ומעלה) – היו בסיכון הגדול ב-18% למוות.
אנשים שסבלו מהשמנת-יתר חולנית (BMI = 35 ומעלה) היו בסיכון מוגבר ב-29% למוות.
אנשים שסבלו מעודף משקל (BMI = 25-29.9) היו בסיכון מופחת של 6% למוות.
אנשים שסבלו מהשמנת-יתר לא חמורה (BMI = 30-34.9) היו בסיכון מופחת של 5% למוות.

בתגובה לפרסום התוצאות טענו מספר חוקרים כי ה-BMI אינו מדד אמין להשמנה משום שהוא לא לוקח בחשבון את מבנה הגוף ומסת השריר; לדוגמה, אדם העוסק בפיתוח גוף יכול להיחשב לשמן ולהיות בריא לחלוטין, משום שחלק גדול מהמשקל מורכב ממשקל השרירים וגודל הגוף.
כמו כן נטען כי העלייה שנצפתה בתוחלת החיים הייתה זעירה (6% בלבד)' והיא עלולה לנבוע מסיבות סטטיסטיות הקשורות למספר הגדול של האנשים שנכללו בסריקה.