פעילות גופנית כפייתית

 

כולנו מודעים ליתרונות הרבים שבפעילות גופנית, ונראה שלאן שלא נפנה תמיד נשמע שעלינו להיות יותר פעילים. פעילות גופנית נכונה עושה לגוף ולנפש דברים מדהימים: היא מחזקת את הלב והשרירים, מפחיתה את כמות השומן בגוף, ומפחיתה את הסיכון למחלות רבות.

למתבגרים רבים העוסקים בספורט הערכה עצמית גבוהה יותר בהשוואה לעמיתיהם שאינם פעילים. כמו כן, פעילות גופנית מעלה את רמות האנדורפינים שגורמים למצב הרוח שלנו להיות מרומם יותר. הגוף מפריש אנדורפינים במהלך הפעילות וגם אחריה והם מסייעים לנו גם להתגבר על לחצים וחרדות.

אם כך, כיצד ייתכן שעם כל היתרונות בפעילות גופנית, היא עלולה לעתים לגרום נזק?

מדוע יש כאלו שמגזימים בפעילות גופנית?
רבים מתחילים לעסוק בפעילות גופנית משום שהם מרגישים שזה עושה להם טוב, אולם כאשר המוטיבציה לפעילות נעשית מתוך סיבות שגויות, היא עלולה להפוך להרגל כפייתי.

חלק מהאנשים מתחילים לעסוק בפעילות כשהמטרה העיקרית שלהם היא לרדת במשקל. למרות שפעילות היא דרך בריאה ויעילה לרדת במשקל, ישנם המצפים ממנה לתוצאות לא מציאותיות. אנחנו מוצפים מכל עבר במידע הנוגע לגוף "האידאלי": צעיר ורזה לנשים, חזק ושרירי לגברים. רבים מנסים להגיע לגוף האידאלי באמצעים שונים כמו דיאטה חריפה שעלולה להידרדר לאנורקסיה נברוזה. חלקם עלולים להתאכזב מתוצאות הדיאטה ולהגזים בפעילות גופנית כדי להאיץ את הירידה במשקל.

ישנם ספורטאים הסוברים כי תרגילים נוספים יסייעו להם לנצח במשחקים חשובים; הם עלולים להוסיף תרגילים לאלו שהם נוהגים לבצע בקבוצה, מבלי להתייעץ עם המאמן או אדם מוסמך אחר. הלחץ להצליח עלול לגרום להם להגזים בפעילות. הגוף זקוק לפעילות, אך הוא זקוק גם למנוחה. פעילות יתר עלולה לגרום לחבלות כמו שברים ומתיחת שרירים.

האם הפעילות שלכם בריאה?
מומחים ממליצים למתבגרים על פעילות בעצימות בינונית וגבוהה של 60 דקות מידי יום. מרבית המתבגרים פעילים הרבה פחות, אולם אחדים – לדוגמה ספורטאים – פעילים הרבה יותר.

ישנם ספורטאים הזקוקים לפעילות שהיא מעבר להמלצות – כמו ספורטאים המתכוננים למשחק מכריע. מאידך, כאשר לא נמצאים בתקופת אימונים, לעשות פעילות מספר פעמים ביום, מידי יום, נחשב כבר לפעילות מוגזמת.

אנשים ה"מתמכרים" לפעילות עלולים גם לפגוע באורח החיים התקין שלהם; הם ינסו לשלב "בכוח" את הפעילות בסדר היום ולתת לה עדיפות על פני מפגש עם חברים, שיעורי בית, ומחויבויות אחרות.

סימנים לפעילות גופנית כפייתית
במידה שאתם מודאגים מפעילות מוגזמת שלכם, או של אחד מחבריכם, שאלו את עצמכם את השאלות הבאות, האם אני (או חברי):

  • מאלץ את עצמי להיות פעיל, גם כאשר איני מרגיש טוב?
  • מעדיף להיות פעיל מאשר לבלות עם חברים?
  • עצוב מאוד אם פספסתי פעילות?
  • מחשב את כמות ומשך הפעילות בהתאם לכמות האוכל שאכלתי?
  • מתקשה לשבת משום שאני מוטרד מכך שאיני שורף מספיק קלוריות?
  • מפחד שאעלה במשקל אם יום אחד לא אהיה פעיל?

כיצד לבקש עזרה?
אם אתם חושדים שהפעילות שלכם היא כפייתית, חשוב שתפנו לקבלת עזרה. שוחחו עם ההורים, הרופא המטפל, המורה, המאמן או מבוגר אחר שאפשר לבטוח בו.

מומלץ גם לקבוע תור לרופא המטפל. הגוף בתקופת ההתבגרות עובר שינויים התפתחותיים רבים ומסיבה זו חשוב שאלו החושדים כי הפעילות שלהם כפייתית ייבדקו על מנת לוודא שההתפתחות והצמיחה שלהם תקינה. הדבר נכון במיוחד אם מתלווה לכך גם הפרעת אכילה. בנות שמגזימות בפעילות גופנית ומצמצמות את כמות המזון עלולות להפסיק לקבל מחזור ולפתח בעתיד דילול העצם (אוסטיאופורוזיס – היחלשות העצמות). במקרים אלו יש צורך בעזרה רפואית כדי לטפל בבעיות הקשורות לפעילות גופנית מוגזמת, לפני שהם עלולים לגרום לנזקים בטווח הארוך.

בצעו שינויים חיוביים
מתבגרים שעוסקים בפעילות גופנית בהגזמה, סובלים בדרך כלל מדימוי גוף מעוות והערכה עצמית נמוכה. הם עלולים לחשוב שהם שמנים ולא בכושר, למרות במציאות הם במשקל נכון ובריא.

פעילות גופנית כפייתית מצריכה עזרה מקצועית כפי שמתואר למעלה. אולם קיימים דרכים שונות בהן ניתן להחזיר את השליטה לידיכם:

  • עבדו מידי יום על שינוי הדיבור העצמי. כאשר אתם מביטים במראה מצאו לפחות דבר טוב אחד שאתם יכולים להגיד לעצמכם. היו מודעים יותר לתכונות החיוביות שלכם.
  • בזמן הפעילות – התמקדו בחלק הכיפי שגורם לכם למצב רוח טוב יותר.
  • עשו הפסקות. היו קשובים לגופכם. אחרי יום של פעילות מאומצת – תנו לעצמכם יום מנוחה.
  • לירידה או שמירה על המשקל שלבו פעילות גופנית ואכילה של מזונות בריאים. אל תנסו לשנות את גופכם לגוף הרזה "האידאלי" שאינו בר השגה. קבלו מידע וייעוץ מהרופא, הדיאטנית, המאמן או אדם מוסמך אחר, הנוגע למשקל הגוף המומלץ לגילכם ומבנה גופכם  וכיצד להשיגו בדרכים בריאות ובטוחות.