הישגים נמוכים בפעילות גופנית לאנשים הנוטלים תרופות להורדת כולסטרול, לעומת אחרים. כך על פי תוצאות מחקר שהתפרסם ב-12 באפריל 2013 במהדורה המקוונת של ה-Journal of the American College of Cardiology.
במחקר השתתפו 19 איש שהיו בסיכון מוגבר למחלות לב. תכנית הפעילות הגופנית בה השתתפו ארכה 3 חודשים, במהלכה נדרשו ללכת על הליכון 5 ימים בשבוע למשך 45 דקות. בפעילות גופנית זהה השתתפה קבוצה נוספת של 18 איש שנטלו סטטינים (זוקור Zocor) להורדת כולסטרול.
בתום הניסוי נמצא שיפור של 10% בכושר הגופני באנשים שלא נטלו סטטינים, לעומת שיפור של 1.5% בלבד באלו שנטלו סטטינים. יתירה מזאת, בקבוצה שלא נטלה סטטינים, תאי השריר היו יעילים יותר (ב-13%) בהפיכה של גלוקוז וחמצן לאנרגיה, לעומת הקבוצה שנטלה סטטינים (4.5%) – השרירים שלהם היו פחות יעילים בניצול אנרגיה.
אנשים המצויים בסיכון למחלות לב או לסינדרום המטבולי (אוסף של תסמינים המגבירים את הסיכון למחלות לב, שבץ וסוכרת) נוטלים לעיתים קרובות סטטינים להורדת רמות הכולסטרול. כמו כן, רופאים רבים ממליצים על הגברת הפעילות הגופנית. לטענת מחבר המחקר מחקרים רבים מצאו כי פעילות גופנית ונטילת סטטינים אכן מפחיתה את הסיכון למחלות לב – אולם מסתבר שהשילוב ביניהם אינו מוצלח.
לדעת ד"ר רוברט אקל, פרופסור בבית הספר לרפואה בקולורדו ומי שהיה נשיא אגודת הלב האמריקאית (AHA), תוצאות המחקר אינן מפתיעות. יש להניח שהשפעה דומה קיימת גם בסוגים אחרים של סטטינים, הפועלים כולם באותה דרך. עם זאת, מדגיש ד"ר אקל, מוקדם מידי להמליץ לחולי לב להשליך את התרופות לטובת פעילות גופנית. קשה להתעלם מהמחקרים הרבים שתומכים בהשפעה המיטיבה של סטטינים להורדת הסיכון למחלות לב. מסיבה זו, הוא אינו ממליץ להפסיק את נטילת התרופות או את הפעילות הגופנית. עם זאת, אין ספק שתוצאות המחקר מצדיקות עריכת מחקרים נוספים לבחון את השפעתם של סטטינים מסוגים שונים ואת המינון האופטימלי הנדרש.
