שימוש באינסולין כטיפול משני לסוכרת מסוג 2 קשור למחלות לב ותמותה

metformin

 

 

חולים הסובלים מסוכרת סוג 2 שנוטלים שילוב של מטפורמין ( Metformin, או בשמו המסחרי גלוקופאג') בתוספת אינסולין, עלולים להיות בסיכון מוגבר למחלות לב ולתמותה, בהשוואה לאלו שנוטלים מטפורמין בתוספת תרופות מסוג סולפוניל אוריאה. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA ב-11 ביוני 2014.

במחקר נותחו רשומות של למעלה מ-42,000 חולי סוכרת שגילם הממוצע היה 60.  35% מהם סבלו ממחלות לב או שבץ בעבר. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של אינסולין ותרופות מסוג סולפוניל אוריאה על החולים. תרופות אלו ניתנות בדרך כלל כטיפול נוסף כאשר לא מושגת שליטה על רמות הסוכר בעזרת מטפורמין לבדו.

החולים נחלקו לשתי קבוצות; 2,500 חולים נטלו אינסולין ו-2,500 נטלו סופולניל. שתי הקבוצות הוסיפו את הטיפול לתרופה מטפורמין אותה נטלו בממוצע משך 14 חודשים. רמות ההמוגלובין A1C (המדד העיקרי להצלחת הטיפול באיזון הסוכרת) היה 8.1 בממוצע.

תוצאות המחקר הראו כי הסיכון למחלות לב ותמותה היה גדול יותר בקבוצה שטופלה במטפורמין ואינסולין, בהשוואה לקבוצה שטופלה במטפורמין וסולפוניל.

לדברי ד"ר כריסטיאן ל. רומי, שעמדה בראש צוות החוקרים, מחקרים רבים שבוצעו בעבר הוכיחו כי אינסולין הוא תרופה יעילה לשליטה על רמות הסוכר בדם והפחתת הסיכון לנזקים לכליות ולעיניים עקב המחלה. עם זאת, מחקר זה מראה כי שליטה הדוקה מידי על רמות הסוכר אינה מביאה כל תועלת בהפחתת הסיכון למחלות לב ותמותה. ממצאי המחקר הנוכחי מטילים ספק בהנחה שההשפעה של תוספת אינסולין זהה לזו של מטפורמין בחולים שאינם מצליחים לאזן את רמת הסוכר בדמם.

החוקרים מדגישים, כי המחקר נעשה באמצעות סקירה רטרוספקטיבית של רשומות רפואיות והוא אינו מחקר אקראי ומבוקר. מסיבה זו, לא ניתן לקבוע באופן מוחלט שאינסולין הוא הגורם למחלות לב ותמותה. נדרשים מחקרים נוספים על מנת להוכיח קשר של סיבה ותוצאה. עוד מדגישים החוקרים כי אינסולין היא תרופה חזקה המשמשת לטיפול בחולים שלא הצליחו לאזן את רמות הסוכר שלהם בתרופה פומית (הנלקחת דרך הפה).