השמנת-יתר מקצרת את תוחלת החיים

 

 

sever_obesity

 

השמנת-יתר חולנית עלולה לקצר את תוחלת החיים בכ-14 שנים. כך עולה מתוצאות סקירת מחקרים שהתפרסמה ב-8 ביולי 2014 במהדורה המקוונת של כתב העת PLOS Medicine.

חוקרים בארה"ב אספו נתונים מ-20 מחקרים קודמים שכללו 10,000 איש. המשתתפים במחקר סבלו מהשמנת-יתר חולנית, לא עישנו ולא סבלו ממחלות כרוניות כלשהן. את התוצאות השוו החוקרים לאלו שנתקבלו מקבוצת הבקרה שכללה 304,000 איש בעלי משקל תקין.

במחקר נמצא כי במשך 30 שנות  מעקב, אנשים ונשים שסבלו מהשמנת-יתר חמורה נפטרו מוקדם יותר בהשוואה לאנשים בעלי משקל תקין. מחלת לב הייתה הסיבה העיקרית למוות בטרם עת ולאחריה סרטן, סוכרת, מחלות כליה ומחלות כבד. יתירה מזאת, הסיכון למות ממחלות אלו היה קשור בהתאמה למשקל הגוף; הסיכון למוות היה גבוה יותר ככל שהמשקל היה גדול יותר.

שיעור התמותה במבוגרים שסבלו מהשמנת-יתר חמורה היה גבוה פי 2.5 בהשוואה לאנשים בעלי משקל נורמלי.

מדד מסת הגוף (BMI) משמש ככלי מקובל לחישוב ההשמנה והוא מבוסס על נתונים של גובה ומשקל. ערכי  BMI  המעידים על משקל בריא הם בטווח שבין 18.5 ל-24.9. לאנשים הסובלים מהשמנת-יתר חמורה מדד מסת הגוף (BMI) הוא גדול מ-40(!).

החוקרים מצאו כי אנשים שסבלו מהשמנת-יתר חמורה הפחיתו את תוחלת החיים שלהם ב-6.5-13.7 שנים, בהשוואה לאנשים בעלי משקל תקין. לדברי החוקרים מספרים אלו דומים לאלו המתקבלים מאנשים מעשנים.

לדברי ד"ר כץ, מנהל המחקר למניעת מחלות באוניברסיטת ייל, מחקרים רבים בעבר הראו כי השמנה קשורה למחלות שונות המאפיינות את החברה המודרנית: מחלות לב, שבץ, סוכרת, סרטן, שיטיון (דמנציה) ועוד. השמנת-יתר חולנית היא המסוכנת ביותר ושיעור הסובלים ממנה בחברה המערבית עולה בצורה חדה בשנים האחרונות.

החוקרים מדגישים עם זאת כי ממצאי המחקר מוגבלים משתי סיבות:
א. החולים דיווחו בעצמם על נתוני הגובה והמשקל.
ב. BMI היה המדד היחיד שבו השתמשו החוקרים להערכת משקל הגוף.