צוות חוקרים בבית החולים למחקר ורפואת ילדים בניו זילנד מצא כי קטגוריה חדשה של שומנים, הידועים בשם "ספינגוליפידים" (sphingolipids), הם חוליה חשובה בקשר בין תזונה, דלקת וסרטן. המחקר פורסם ב-30 באוקטובר 2014 במהדורה המקוונת של כתב העת Journal of Clinical Investigations.
צוות החוקרים מצא כי למטבוליט (חומר שנוצר בתהליך חילוף החומרים) ספינגוזין-1-פוספט (S1P), המצוי במזונות מן החי ונוצר גם בתאי האדם, תפקיד חשוב בדלקת המעי הגס, למעי רגיז (IBD) ואף לסרטן המעי הגס.
לצורך המחקר השתמשו החוקרים בעכברים חסרי ספינגוליפידים ברקמת המעי. החוקרים בדקו בעזרת מודל כימי של סרטן המעי את התגובה של קבוצת העכברים בהשוואה לקבוצת הבקרה. יותר גידולים ודלקות נמצאו בעכברים שעברו מוטציה בהשוואה לקבוצת הבקרה.
באמצעות שילוב של תרביות תאים ועכברים הצליחו החוקרים לזהות סדרה של תהליכים שבסופם S1P גרם להשתקת הפעילות של שני חלבונים שתפקידם לדכא גידולים סרטניים.
מאידך, נמצא כי לספינגוליפידים שמקורם בסויה, או במקור צמחי אחר, הייתה השפעה הפוכה – הם הפחיתו את הדלקות ואת שכיחות הגידולים הסרטניים.
הקשר בין דלקת לסרטן הוכח במחקרים רבים והוא בולט בעיקר בסרטן המעי הגס; חולים הסובלים מדלקות במעי נוטים יותר לפתח מחלה סרטנית במעי בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. העובדה ששכיחות סרטן המעי הגס עולה ככל שהמדינה מתועשת יותר, מעידה על הקשר בין תזונה לדלקות במעי ולסרטן המעי הגס.
מחקר זה מראה כי ספינגוליפידים שמקורם מן החי מגבירים את הסיכון לדלקת ולסרטן, בעוד ספינגוליפידים שמקורם מן הצומח אינם יכולים להפוך ל-S1P, הם נוגדי-דלקת ועשויים לעכב או למנוע את היווצרות סרטן המעי הגס. מחקר זו תומך בעריכת מחקרים נוספים בעתיד לבירור השימוש בספינגוליפידים מן הצומח בטיפול ומניעה של סרטן המעי הגס, בעיקר באוכלוסיות בעלות סיכון גבוה כמו ילדים ומבוגרים הסובלים מדלקות במעי.
