מה הקשר בין התמכרות למזון להתמכרות לסמים?

food-addiction

קבוצה בינלאומית של חוקרים מצאה כי בתשוקה למזון קיים הבדל בין הסובלים מהשמנת-יתר לבין אלו שמשקלם תקין. המחקר הוצג בכנס השנתי של  האגודה האירופאית לנוירו-פסיכו-פרמקולוגיה שנערך בהולנד ב-29 באוגוסט  2015.

השמנת-יתר היא אחת הבעיות הבריאותיות הקשות עמה מתמודדת החברה המודרנית. מרבית המאמצים להילחם בתופעה (מלבד הניתוח הבריאטרי- ניתוח לקיצור קיבה) לא זכו להצלחה רבה. חלק מהכישלון נובע מהבנה בלתי מספקת של הגורמים המניעים את התשוקה לאוכל.

מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות משערים כי קיים דמיון בין המנגנונים הבסיסיים המפעילים את המוח בתשוקה למזון לבין אלו המאפיינים את המכורים לסמים.

חוקרים מאוניברסיטאות בספרד ואוסטרליה בחנו את ההבדלים במערכת התגמול במוח בין אנשים הסובלים מהשמנת-יתר לבין אנשים בעלי משקל תקין. מערכת התגמול מוגדרת כמכלול המבנים והמסלולים העצביים במוח שיוצרים תחושה של עונג ומחזקים את הסיכוי של האדם לחשוק בעונג זה בעתיד.
ארוחת מזנון (המאכלים נבחרים ע"י הסועדים מדלפק ההגשה) ניתנה ל-39 אנשים שמנים ו-42 אנשים בעלי משקל תקין. מאוחר יותר הוכנסו הנבדקים לסריקת מוח (MRI) בה צפו בתמונות המזון, במטרה לעורר בהם את התשוקה לאוכל. בסריקות נמצאו הבדלים בקישורים במוח בין האנשים שסבלו מהשמנת-יתר לבין אלו בעלי המשקל התקין.

לדברי החוקר הראשי, קיימת מחלוקת מתמשכת בשאלה האם ניתן לייחס להשמנת-יתר את המושג "התמכרות לאוכל". קיימים מעט מאוד מחקרים התומכים בגישה זו. תוצאות המחקר הנוכחי תומכות ברעיון שמערכת התגמול המופעלת בשעת התשוקה למזון באנשים שמנים דומה לשינויים העצביים במוח המאפיינים את המכורים לסמים. ממצאים אלו עשויים לשמש כלי נוסף במלחמה בהשמנת-יתר, לדוגמא, שימוש בתרופות ובטכניקות גירוי של המוח במטרה לשלוט על האכילה במצבים קליניים.