שומן בטני הוא מסוכן, גם במשקל נורמלי

belly_fat2

האם שומן בטני עלול להיות מסוכן גם לאנשים בעלי משקל נורמלי? מחקר חדש מגלה שאכן כן, צבירה של עודף שומן סביב למרכז הגוף מגבירה את הסיכון למוות בטרם עת, אפילו במשקל תקין. המחקר פורסם ב-10 בנובמבר 2015 במהדורה המקוונת של כתב העת Annals of Internal Medicine.
צוות המחקר ניתח נתונים שהתקבלו מלמעלה מ-15,000 מבוגרים שהשתתפו בסקר לאומי. המטרה הייתה לאתר גורמים למוות בטרם עת. המעקב אחר המשתתפים נמשך בממוצע 14 שנים. החוקרים בדקו את מדד מסת הגוף (BMI) שהוא כלי המשמש להערכה גסה של כמות השומן בגוף, בהתבסס על היחס בין משקל לגובה.
החוקרים גילו כי סיכויי ההישרדות לטווח הארוך באנשים עם שומן בטני היו הנמוכים ביותר, בלי כל קשר למדד מסת הגוף שלהם (BMI). יתירה מזאת, התוצאה הייתה גרועה יותר לגברים עם בעלי משקל נורמלי עם השמנה בטנית בהשוואה לנשים רזות הסובלות מהשמנה בטנית.

אדם במשקל נורמלי שסבל מהשמנה בטנית היה בסיכון מוגבר ב-87% (!) למוות במהלך תקופת המחקר בהשוואה לאדם במשקל נורמלי שלא סבל מהשמנה בטנית. עוד נמצא,  כי הסיכון של  גברים בעלי משקל נורמלי עם השמנה בטנית למוות בטעם עת היה כפול בהשוואה לגברים שסבלו מעודף משקל או מהשמנת-יתר.

נשים במשקל נורמלי שסבלו מהשמנה בטנית היו בסיכון מוגבר ב-50% למוות במהלך תקופת המחקר, בהשוואה לנשים במשקל נורמלי שהשומן היה מפוזר באופן שווה על פני חלקים אחרים בגופן. כאשר השוו נשים במשקל נורמלי עם השמנה בטנית לנשים שסבלו מעודף משקל או מהשמנת-יתר, הסיכון שלהן למוות בטרם עת היה מוגבר ב-32%.

השמנה באזור הבטן נחשבת להשמנה מסוכנת יותר בהשוואה להשמנה באזורים אחרים בגוף (כמו באזור האגן והירכיים, האופייניים יותר לנשים). מחקרים שנעשו עד היום מצאו קשר בין השמנה בטנית, רמות כולסטרול גבוהות, דלקות, מחלות לב, שבץ וסוכרת.

לדברי מחבר המחקר גבר במשקל תקין שהיקף השומן הבטני שלו שווה, או עולה, על 102 ס"מ (המדידה נעשית לפי היקף המותניים – באמצעות סרט מדידה מקיפים את המותניים קצת מעל לקורקבן) סובל מהשמנה בטנית. נשים במשקל תקין שהיקף השומן שלהן שווה או עולה על 87 ס"מ סובלות מהשמנה בטנית.

במאמר המערכת הצמוד למחקר טוען ד"ר פרנציסקו לופז-ג'ימנז, פרופסור לרפואה בקליניקת מיו המפורסמת במיניסוטה: "הנתונים החדשים במחקר זה מראים כי על הרופאים לבחון את נושא ההשמנה מעבר למדד מסת השומן. השימוש במדד מסת השומן לזיהוי חולים המצויים בסיכון מוגבר למחלות לב הוא צעד נכון, אך בהחלט אינו מספיק".