שבט באמזונס – בעלי הלב הבריא בעולם

שבט באמזונס – בעלי הלב הבריא בעולם

 

אורח חיים פשוט הכולל צייד, חקלאות ואכילת מזון לא מעובד הם המקנים לשבט השוכן באמזונס הגנה יוצאת דופן מפני מחלות לב וכלי דם. כך על פי מחקר שהתפרסם ב-17 במרץ 2017 במהדורה המקוונת של כתב העת Lancet.

צוות החוקרים נוכח לדעת כי בקרב שבט הצ'ימנה החי ביערות האמזונס במדינת בוליביה מחלות לב הן נדירות ביותר, ולמעשה תועד רק אדם אחד שלקה בהתקף לב.

באמצעות שייט בנהר ונסיעה בג'יפים ארגנו החוקרים את הגעתם של למעלה מ-700 איש משבט הצ'ימנה לעיר טרינידד שבבוליביה. הם עברו בדיקות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) במטרה לאבחן מרבצי סידן בעורקים, אחד הגורמים העיקריים למחלות לב ושבץ.  התוצאות לא הפתיעו את החוקרים – לשבט הצ'ימנה היו את העורקים הצעירים ביותר בהשוואה לכל אוכלוסייה אחרת בעולם.

בסריקות נמצא כי 9 מתוך כל 10 איש בשבט (85%) לא היו בסיכון למחלות לב משום שלא נמצא אצלם רובד טרשתי בעורקים. כ -13% מהם היו בסיכון נמוך, ורק 3% היו בסיכון בינוני או גבוה.

לשם השוואה, מחקר שנעשה לאחרונה ע"י מכון הבריאות בארה"ב מצא כי רק 14% מכלל האוכלוסייה שנסקרה לא היו בסיכון למחלות לב, ואילו 50% היו בסיכון בינוני או גבוה.

לדברי מחבר המחקר, ד"ר גרגורי תומאס, את בריאות הלב המיטבית ניתן לייחס לאורח החיים של אנשי השבט. משך היום הגברים עוסקים בדיג וציד והנשים עובדות בחקלאות ומטפלות בילדים. הגברים פעילים במשך 6-7 שעות ביום וצועדים כ-17,000 צעדים ביום. הנשים פעילות 4-6 שעות ביום וצועדות כ-16,
000 צעדים ביום.

סיבה משמעותית נוספת לבריאות הלב יוצאת הדופן של שבט הצ'ימנה, היא הדיאטה היומית שלהם. הדיאטה כוללת מזון טרי ודל מאוד בשומן אותו הם מגדלים או מוצאים בשטח. כ-3/4 מהמזון מורכב מפחמימות לא מעובדות כמו אורז, תירס, אגוזים ופירות. בשר צבי ודגים הם מקור החלבון בדיאטה.

עוד מסתבר כי טפילים שונים גורמים לאנשי השבט להימצא רוב חייהם במצב של דלקת הנגרמת מזיהום. לדלקת זו אין כל השפעה על בריאות העורקים. לדברי ד"ר תומאס ממצאים אלו מטילים ספק בתיאוריה העממית הגורסת שדלקת היא אחד הגורמים לטרשת עורקים.

ד"ר דאגלס יעקבי, מנהל המרכז הרפואי לקרדיולוגיה ושומנים בדם בפילדלפיה, ממליץ להתייחס לקווים המנחים לפעילות גופנית הנהוגים בארה"ב כנקודת התחלה ולא כמטרה. ההנחיות לא נועדו לצמצם באופן מקסימלי את הסיכון למחלות לב, אלא לקבוע סטנדרט מינימלי של פעילות המיועדת להפחית את הסיכון למחלות לב ושבץ. עוד סבור ד"ר דאגלס כי המחקר התעלם מהגנטיקה כהסבר אפשרי לבריאות הלב המדהימה של שבט הצ'ימנה.
לדבריו "ישנם גורמי סיכון גנטיים אמתיים שיש להם השפעה על האם אדם יקבל התקף לב או שבץ, ואורח חיים בריא לא יצליחו להתגבר לחלוטין על סיכון זה".

שתפו, עקבו אחרינו וסמנו לייק:
Follow by Email
WhatsApp