שינויים מולקולריים בגנים שלנו, שינויים הידועים בכינוי "סמנים אֶפְּיגַנֱטִים " נגרמים בעיקר מתהליכים טבעיים של הזדקנות, אך מושפעים גם מהמזון אותו אנו אוכלים. זאת על פי מחקר שפורסם ב-6 לדצמבר 2012, במהדורה המקוונת של הירחון Aging Cell.
המחקר הראה שאמנם להזדקנות הייתה את ההשפעה הגדולה ביותר על השינויים המולקולריים, אך המינרל סלניום ווויטמין D הפחיתו את מספר השינויים המולקולריים. מאידך, רמות גבוהות של חומצה פולית והשמנה גרמו לשינויים רבים יותר. תוצאות אלו מחזקות את ההשערה שמה שאנו אוכלים משפיע על ההזדקנות הבריאה.
החוקרים בחנו מתנדבים שהיו מועמדים לבדיקת קולונוסקופיה (בדיקת חלל המעי הגס) ללא מחלה נלווית. המתנדבים צרכו את הדיאטה הרגילה שלהם, ללא תוספי מזון. החוקרים חפשו שינויים מולקולריים ברמה הגנטית הקשורים לסמנים ראשונים של סרטן המעי הגס (מחלה הקשורה לגיל מתקדם יותר).
תוצאות המחקר הראו כי ההשפעה הגדולה ביותר על השינויים המולקולריים הייתה ההזדקנות. תוצאות אלו מתיישבות עם העובדה שהסיכון הגדול ביותר לסרטן במעי הגס הוא הגיל – מגיל 50 ומעלה הסיכון גדל באופן משמעותי. מאידך, בנחקרים שבדמם נמצאו רמות גבוהות של ויטמין D וסלניום היו השינויים המולקולריים ברמת הגנים פחותים משמעותית.
חומצה פולית, ששייכת לקבוצת הוויטמינים B, ידועה בהשפעותיה המיטיבות על הבריאות. במחקר זה הסתבר כי רמות גבוהות של חומצה פולית נקשרו לסיכון מוגבר לסרטן המעי גס. תוצאות אלו זהות למספר מחקרים שנעשו בעבר שהראו קשר דומה. ממצאים אלו מדגישים את הצורך במחקרים נוספים שיעידו על הרמה האופטימלית הנדרשת של חומצה פולית.
השמנת יתר היא גורם נוסף לשינויים מולקולריים ברמת הגנים. לא ידוע עדיין באיזה אופן משפיעה ההשמנה על שינויים אלו – דרושים מחקרים נוספים בנושא זה.
לסיכום, תוצאות המחקר תומכות בהנחה כי להזדקנות השפעה מכרעת על שינויים מולקולריים ברמת הגנטית של מספר גנים, שינויים אלו מושפעים משמעותית מהדיאטה ומשומן הגוף.
