בעולם של היום מתקשים הורים רבים שלא להיסחף לאכילת מזונות ולהרגלי אכילה לא רצויים. לפניכם כמה מהשגיאות העיקריות שעושים הורים בהאכלת ילדים בשלבי ההתפתחות השונים, וגם הצעות לשיפור ותיקון.
תינוקות
להגיש מזון מחיתי זמן ארוך מידי. לתינוקות עקומת למידה תלולה כשמדובר באכילה במהלך השנתיים הראשונות לחייהם. בסביבות שמונה חודשים מרבית התינוקות מפותחים דיים להאכיל את עצמם בפיסות קטנות של מזון. הורים רבים מעדיפים להמשיך ולהאכיל את הילד במזון מחיתי משום שהם לא מכירים ביכולת ההתפתחותית של התינוק, או משום שהם רוצים שתהיה להם שליטה על האכלה בכפית (פחות בלגן ולכלוך!). האכלה עצמית מגבירה את הביטחון העצמי של הילד ומאפשרת לו להיפתח למגוון רחב יותר של מזונות.
לא לשתף את התינוק בארוחה המשפחתית. תינוקות לומדים לאכול על ידי צפייה באחרים. עם זאת, הורים רבים מעדיפים להאכיל את הילד בנפרד מבני המשפחה. ברוב המקרים התוצאה היא אכילת אותו מזון שוב ושוב, במקום חשיפה למגוון רחב יותר של מזונות. חשוב לדעת כי בין שישה חודשים לגיל שש הפתיחות להתנסות במזונות חדשים נמצאת בשיאה. השתדלו ככל האפשר לשתף את התינוק בארוחה המשפחתית והגישו לו המזונות אותם אתם מעוניינים שיאכל בעתיד (כמובן בהתחשב ביכולת הלעיסה והבליעה של התינוק).
פעוטות
לדאוג תמיד למילוי הקיבה. דברים רבים משתנים כאשר תינוקות הופכים לפעוטות: השפה מתפתחת, קצב הגדילה קטן והרגישות לסביבה גדלה. לעתים קרובות הורים נכנעים לבקשות לחטיפים, חלב ומיצים בין הארוחות שממלאים את הקיבה הקטנה (שגודלה כגודל אגרוף) וגורמים לכך שהפעוטות אינם אוכלים בזמן הארוחה.
על מנת להימנע משגיאות אלו מומלץ להגיש את האוכל בזמנים ובמקומות קבועים (3 ארוחות עיקריות ו-2-3 ארוחות ביניים). להגיש עם הארוחות 2 כוסות חלב ו-100-170 מ"ל מיצים ליום. מים היא השתייה המועדפת בין הארוחות.
לסטות מהמסלול בגלל אכילה בררנית. בגיל הרך הילדים הופכים ספקנים יותר ביחס למזונות אותו אכלו בעבר (ירקות לדוגמה). מרבית ההורים אינם מבינים כי אכילה בררנית היא חלק נורמלי בתהליך ההתפתחות. כתוצאה מכך הם "משחדים" את הילד בקינוח שהוא אוהב, מתעקשים שהילד יאכל כמות מסוימת ,או נכנעים ומגישים לו מזון שאותו הוא יאכל בוודאות. התנהגות זו רק מגבירה את ההתנהגות הבררנית של סרבני האכילה ופוגמת ביכולת הוויסות של ההאכלה העצמית.
מומלץ שהורים ייקחו אחריות על מה, מתי ואיפה אוכלים, והילדים מצדם יחליטו אם וכמה לאכול. בדרך זו נמנע מ"מלחמות האוכל", נשמור על אכילה מהנה לכולם, ונגרום לילדים להרגיש בטוחים יותר בעת האכילה.
גיל בית הספר
לאסור אכילת "מזונות רעים". הילד שנכנס לעולם הרחב יותר של בית הספר נחשף ל"מזונות רעים" רבים. כאשר נאסרת עליהם לחלוטין הגישה למזונות אלו, הם מפתחים אליהם רגישות-יתר. מומלץ לנקוט גישה מתונה יותר ולחשוף אותם במידה (למתוקים לדוגמה) , באופן שיאפשר להם לאזן את הצריכה מחוץ לבית.
לא מומלץ להוציא מזונות מסוימים "מחוץ לתחום", עדיף להגיש אותם ככיבודים באירועים מיוחדים, ו/או לאפשר חשיפה מתונה שלהם בחיי היום יום.
אין גבולות במטבח. מטבח שפתוח כל היום והלילה מונע מילדכם את ההפנמה בצורך להפריד בין חטיפים לארוחות עיקריות. הילד גם עלול לאכול יתר על המידה ולאבד את תחושת וויסות התיאבון שלו.
צרו הפרדה בין חטיפים לארוחות באמצעות הכרזה. לדוגמה: "המטבח סגור עד שעת הערב ויפתח שוב בשעה 19:00". הקפידו על ארוחות עיקריות וארוחות ביניים מספקות ומזינות.
מתבגרים
לוותר על ההאכלה מוקדם מידי. אחד מסימניה המובהקים של תקופת ההתבגרות היא עצמאות גוברת שמתבטאת גם באוכל. לעתים קרובות הורים מוותרים על תפקיד ההאכלה כדי לאפשר למתבגרים לבטא את עצמאותם. למרבה הצער, הצעירים מעדיפים לבחור מזונות לא בריאים והדיאטה שלהם אינה מאוזנת.
אל תוותרו על האכלת המתבגרים, לפחות עד לזמן שבו הם רשמית עוזבים את הבית.
להימנע משיחה על נושאים קשים. הורים רבים נתקלים בקושי רב לשוחח בפתיחות עם ילדיהם על נושאים כמו אכילה בעייתית – מעט מדי, יותר מדי, מזון לא בריא וכד'. הבעיה היא שהמתבגרים פותרים את בעיית האכילה בפתרונות שהם בעייתיים לא פחות כמו דיאטה, צום או הימנעות מקבוצות מזון חשובות. אל תחששו לדבר עם הנער/ה על דברים שמטרידים אתכם בנושא אכילתם. לדוגמה, ניתן לפתוח בשיחה "שמתי לב שאת/ה …. האם זה משהו שאני יכול לעזור לך?" או "אני רואה שאינך מרוצה מהמשקל שלך – איך אפשר לעזור?". ייתכן שבהתחלה הנער/ה לא יהיו פתוחים לשיחה, אולם הבנה, אהבה וניסיונות חוזרים עשויים לגרום להם להיפתח ולשתף פעולה בהמשך.
הורים
לא לטפל בעצמך. הורים רבים ממוקדים בצרכים ובבריאות של ילדיהם – ושוכחים את עצמם. מאידך, מחקרים רבים מראים שהורים הם מודל רב עצמה לחיקוי . לילדים יכולת אינטואיטיבית עצומה, גם כאשר תנסו בכל כוחכם להסתיר דברים כמו דיאטה קיצונית, אכילה לא מאוזנת, או סלידה מגופכם – הילדים צופים בכם ומגלים את "סודכם". חשוב להיות "יפה דורש יפה מקיים" ולשמש מודל חיובי לחיקוי גם בכל הקשור לבריאות והרגלי אכילה.
לא לתכנן ארוחות. ארוחות שאינן מתוכננות גורמות ללחץ גדול יותר בזמן הארוחה ולהפחתה (לא מכוונת) במגוון המזונות המוגשים. השתדלו לתכנן ארוחות בסוף השבוע בהתאם ללוח הזמנים שלכם בשבוע שלאחריו. ניתן גם לנצל את סוף השבוע לבישול ולהקפאת ארוחות על מנת להקל עליכם במהלך השבוע. המפתח הוא להמשיך ולנסות עד למציאת השיטה שתתאים לכם ולמשפחתכם.
