מדריך לפענוח בדיקות דם

 ספירת דם

 White Blood Cells) WBC, תאי דם לבנים, לויקוציטים)
גבולות הנורמה: 11.00-4.5 (4,500 עד 11 אלף תאים למיקרוליטר מעוקב דם).
לויקוציטים הם תאים חסרי צבע שמהווים את המערכת החיסונית בגופנו. הם נמצאים בדם ונודדים לרקמות שבהן יש דלקת. תפקידם להגן על הגוף מפני פולשים זרים, בעיקר חיידקים.
עלייה ניכרת (לוֹיקוֹצִיטוֹזִיס) או ירידה ניכרת (לוֹיקוֹפֶּנִיָה) בתאי הדם הלבנים יכולה להעיד על דלקות. כמות עצומה של לויקוציטים (מאה אלף – שלוש מאות אלף) יכולה להעיד על לוקמיה.
לידע כללי: לתימנים יש מראש ספירה נמוכה של לויקוציטים, אז לא להיכנס ללחץ.
הלויקוציטים נחלקים לשלושה סוגים שבתוכם מתקיימת חלוקה לתת-סוגים. נתמקד בפירוט של אלו השגרתיים, כפי שהם מופיעים בבדיקות המעבדה שלך:
Neutrophils)  Neutro, נאוטרופילים)
גבולות הנורמה: 40%-70% (מספר נאוטרופילים מתוך 100 לויקוציטים).
נאוטרופלים הם תאים הנוצרים במח העצם, אורך החיים שלהם נע בין שבוע לעשרה ימים והם נלחמים בחיידקים על ידי בליעתם בתהליך שנקרא פָגוֹצִיטוֹזִיס. במצב של דלקת עולה הכמות שלהם בדם. באופן נורמלי הם מהווים 45% מכלל הלויקוציטים.
Lymphocytes) Lympho, לימפוציטים)
גבולות הנורמה: 43%-22% (מספר לימפוציטים מתוך 100 לויקוציטים).
לימפוציטים הם התאים היחידים בין תאי הדם המיוצרים במערכת הלימפה. הם נחלקים ללימפוציטים מסוג B, המייצרים נוגדנים ולימפוציטים מסוג T, שנלחמים בזיהומים באופן ישיר.
עלייה במספר הלימפוציטים עלולה להיגרם ממגוון מחלות וזיהומים.
Eosinophils) Eos, אאוזינופילים)
גבולות הנורמה: 0%-6% (מספר אאוזינופילים מתוך 100 לויקוציטים).
אאוזינופלים הם תאים המופיעים כשיש אלרגיות.
כשיש עלייה בתאים אלו, סימן שיש בגוף גורם המביא לתגובה אלרגית, כמו למשל תולעים.

 Red Blood Cells) RBC, אריתרוציטים, כדוריות דם אדומות)
גבולות הנורמה: גברים: 5.60-4.20, נשים: 5.30-3.80 (מספר תאים כפול מיליון למיקרוליטר דם).
כדוריות הדם האדומות מהוות את רוב החלק התאי בדם. תפקידן להעביר המוגלובין, שהוא החלבון שאחראי להובלת החמצן בדם. ההמוגלובין בנוי מחלבון ומברזל. החמצן, שנמצא בריאות, נקשר להמוגלובין, וזה מוביל אותו מהריאות לרקמות השונות בגוף בתוך כלי הדם.
חוסר בכדוריות דם אדומות יכול להעיד על אנמיה (שאחד הגורמים להיווצרותה הוא תזונה שחסרה בחומרים העוזרים לבנות את התא, כמו ברזל, ויטמין B12 וחומצה פולית).
מצבים נוספים המשפיעים על עלייה וירידה בכדוריות הדם האדומות קשורים בנטילת תרופות, בפעילות יתר של הטחול או הכבד ובייצור מופחת שנובע מדיכוי מח העצם (כמו בטיפולים כימותרפיים והקרנות).

 HCT (המטוקריט)
נפח כדוריות הדם האדומות בתוך כלל נוזל הדם.
ערכים תקינים: גברים: 54%-37%, נשים: 47%-33%.
ערכים נמוכים: מצביעים לרוב על דימום או על אנמיה.

 Corpuscular Volume Mean) MCV)
הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה.
ערכים תקינים: 93-78.
ערכים נמוכים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'אנמיה מיקרוציטית', שבה נפח הכדורית האדומה קטן מהרגיל, לרב בשל מחסור בברזל.
ערכים גבוהים: מצביעים על אנמיה הקרויה 'אנמיה מקרוציטית', הנגרמת לרוב בשל מחסור בוויטמין B12 או בחומצה פולית.

 Mean Cell Hemoglobin) MCH)
כמות ההמוגלובין הממוצעת בכל כדורית אדומה.
ערכים תקינים: 30-24.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על אנמיה או על בעיה המטולוגית אחרת

Red Cell Distribution Width) RDW)
הבדיקה מודדת עד כמה שונות כדוריות הדם האדומות זו מזו. ככל שהשונות גבוהה יותר, כך משובש יותר תהליך ייצור כדוריות הדם. שונות גבוהה נראית גם במהלך תיקון נורמלי של אנמיה על-ידי הגוף.
ערכים תקינים : 11.5%-14.5%.
ערכים חריגים : מצביעים על הפרעה בייצור הדם

PLT (טרומבוציטים, טסיות, Platelets)
טסיות הדם אחראיות על אחד השלבים בתהליך המורכב של קרישת הדם. כאשר ישנה פציעה, נעות טסיות הדם לעבר האתר שניזוק, נשברות ומשחררות חומרים שונים. בכך הן מתחילות תהליך מסובך, הכולל שלבים רבים, שבסופו נוצר קריש הדם.
ערכים תקינים: 450,000-150,000.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל הרס הטסיות בכלי הדם או בגלל הפרעה בייצורן במוח העצם. המצב הזה עשוי להצביע על הפרעה בקרישת הדם ועל נטייה לדימומים. ערכים גבוהים: מופיעים בתגובה לדימום או במחלות שונות של מוח העצם. ברמות המתקרבות למיליון ישנה סכנה מוגברת לקרישתיות יתר.

Hemoglobin) HGB, המוגלובין)
גבולות הנורמה: גברים: mg/dl 17.20-13.10, נשים: 16.00-11.70 לנשים (גרם לדציליטר – ל-100 מיליליטר דם).
המוגלובין הוא חלבון שנמצא בכדוריות הדם האדומות. נושא החמצן לתאי הגוף. ככל שמספר כדוריות הדם בגוף גדול יותר יש בגוף יותר המוגלובין.
ירידה מתחת לערך המינימום פירושה אנמיה שתבוא לידי ביטוי בחולשה, בסחרחורות, בעייפות ועוד. במקרים אחרים, כשריכוז החמצן בגוף נמוך, הגוף מייצר יותר כדוריות אדומות, כדי שתהיה לו אפשרות לקלוט יותר חמצן, ואז ערכי ההמוגלובין יהיו מעט מעל המקסימום.

Ferritin (פֶרִיטִין)
ערכים תקינים: גברים: 300-12 ננוגרם למיליליטר; נשים: 150-12 ננוגרם למיליליטר. ילדים 15-1: 140-7 ננוגרם למיליליטר.
פריטין הוא תרכובת של ברזל ושל חלבון ותפקידו להיות מאגר הברזל בגוף.
בדרך כלל בודקים את כמות הפריטין בדם כאשר יש חשד לאנמיה, בגלל מחסור בברזל.
במקרה של ערך לא נורא נמוך הטיפול יהיה תזונתי, אם הערך מאד נמוך ינתן למטופל תוסף להשלמת החסר.

Transferrin (טְרָנְסְפֶרִין)
ערכים תקינים: 400-200 מיליגרם לדציליטר. ערכים חריגים עשויים להעיד על קיומה של בעיה המטולוגית.
חלבון המעביר ברזל מהדם למוח העצם ליצירת תאי דם חדשים.

תפקודי קרישה

PT (פרותרומבין, Prothrombin Time Pro Time)
ערכים תקינים : 13.5-11 שניות לאנשים בריאים.
פרותרומבין מאפשר להעריך את יכולת הקרישה של הדם. בשל השוני בין התרכיבים השונים שבהם משתמשות המעבדות לבדיקה מקובל היום שלא להשתמש בביטוי PT , אלא רק בחישוב ה- INR (ראו בהמשך).
ערכים גבוהים : עלולים להצביע על מחלת כבד, על מחסור בוויטמין K הנחוץ לקרישת הדם, על שימוש בתרופה קומאדין לדילול הדם או על מחסור בפקטורי קרישה.

PTT (נקרא גם APTT, זמן תרומבופלסטין חלקי Activated Partial  Thromboplastin Time Partial APTT)
PTT הינו חלק נוסף של מערך קרישת הדם.
ערכים תקינים: 35-25 שניות.
ערכים גבוהים: PTT מוארך עלול להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על DIC (מחלת קרישה קטלנית), על דימום רב, או על מחסור בגורמי קרישה.

International Ratio Normalized) INR)
INR הוא מדד המעניק קנה מידה אחיד לכל בדיקות ה- PT הנעשות במעבדות שונות ובחומרים שונים. מכיוון שהחומרים במעבדה המשמשים לביצוע הבדיקה הם ממקור ביולוגי, ללא היחס הזה לא ניתן להשוות בין בדיקות שונות ממעבדות שונות או אפילו בין בדיקות מאותה מעבדה. לכן משתמשים במדד הזה, שמאפשר לרופא לנטר את יעילות התרופות מונעות הקרישה (דוגמת קומאדין) ולהתאים את מינוני התרופה.
ערכים גבוהים: INR מעל 3.5 מעיד על סכנת דימומים.
ערכים נמוכים: INR מתחת ל-1 אצל אנשים בריאים ומתחת ל-2 אצל אנשים הסובלים מפרפור פרוזדורים או בעלי מסתם מלאכותי מעלה את הסיכון להיווצרות קרישי דם קטלניים.

כימיה של הדם

Albumin (אלבומין)
ערכים תקינים: 5.4-3.4 מיליגרם לדציליטר.
זהו החלבון בעל הריכוז הגבוה ביותר בנוזל הדם (הפלזמה). את האלבומין מייצר הכבד ומעביר מולקולות רבות בזרם הדם (ובהן תרופות, הורמונים ומינרלים). אלבומין חשוב גם לשמירת הלחץ הגורם לכך שנוזל הדם לא ידלוף מכלי הדם החוצה.
ערכים גבוהים: מצביעים לרוב על התייבשות (דהידרציה).
ערכים נמוכים: יכולים להצביע על שורה של תקלות: מיימת (אסייטס – הצטברות נוזלים בחלל הבטן), כוויות, מחלות כליה, מחלות כבד, תזונה לקויה או ספיגה לקויה של המזון.

Glucose (גלוקוז)
גבולות הנורמה: mg/dl 110-90 (מיליגרם לדציליטר דם).
גלוקוז הוא סוכר בדם. הפחמימה העיקרית בדם שמתקבלת ממזון או ממאגרים אחרים בגוף (כמו הגליקוגן בכבד). כאשר תא מסוים זקוק לאנרגיה, הוא מקבל את הגלוקוז הדרוש לייצור האנרגיה.
אדם שסובל מסוכרת לא מאוזנת יכול להגיע לרמות גבוהות מאוד של גלוקוז. ירידה ברמת הגלוקוז יכולה לנבוע מצום או מטיפול לא נכון באינסולין. חולי סוכרת נעורים יכולים להגיע לרמות גבוהות מאוד של גלוקוז, 500-400, ולסבול מהיפרגליקמיה (רמה גבוהה של סוכר בדם) שעלול להביא לאיבוד הכרה. טיפול באינסולין יכול לגרום ל"אוברדוז", מנת יתר של אינסולין, שתביא לחוסר סוכר ברמות של 40-30, וגם זה מצב מסוכן מאוד. לידע כללי: בכל מה שקשור למוליכי אנרגיות בגוף, כמו סוכר, כדאי לא להגיע למצב של עודף. מצב של עודף מסוכן יותר ממצב של חוסר.

Urea/BUN (שתנן)
גבולות הנורמה: mg/dl 45.00-19.00. 
Creatinine (קריאטינין)
גבולות הנורמה: mg/dl 1.20-0.80.
שתנן הוא תוצר הפרשה של פירוק חלבונים, וקריאטינין הוא תוצר הפרשה מפירוק תא השריר. שני פרמטרים אלה מלמדים אותנו על תפקודי הכליות.
אם רמות השתנן והקריאטין עולות, לא באופן חד-פעמי, אלא בסדרת בדיקות, זה מצביע על כך שיש בעיה בתפקוד הכליה (אי ספיקה כלייתית), מכיוון ששני החומרים האלו אמורים להיות מפונים על ידי הכליה בשתן. אי ספיקה גורמת לכך שהם נשארים בדם.Uric Acid (חומצה אורית)
גבולות הנורמה: mg/dl 8.50-3.50.
חומצה אורית היא תוצר הפרשה של פירוק חלבונים.
רמות גבוהות של חומצה אורית יכולות להעיד על בעיות מפרקים. רמות נמוכות אפשר למצוא אצל צמחונים, שכן העובדה שאינם אוכלים בשר מתבטאת בחוסר בחלבונים מסוימים.

Calcium (סידן)
גבולות הנורמה: mg/dl 10.20-8.40.
רמה גבוהה של סידן יכולה להוות סימן למחלה סרטנית. במצב של הִיפֶּרקָלְצֶמִיָה (רמות גבוהות של סידן בדם) על הרופא לערוך מיד צילומים שונים לבירור הסיבה.

C-reactive Protein) CRP)
ערכים תקינים: 0.5-0 מיליגרם לדציליטר.
חלבון המופיע בדם בערכים גבוהים בזמן דלקת או בעת תהליכים ממאירים. הבדיקה אינה חלק משגרת בדיקות הביוכימיה, אך מבוצעת כאשר יש חשש למחלה זיהומית או סרטנית. חשוב להדגיש כי בדיקת CRP אינה ספציפית, כלומר היא מצביעה על כך ש"משהו קורה", אך אינה אומרת במפורש מה קורה.
רמות גבוהות: מצביעות על דלקת או על תהליך סרטני. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות קובעים כי רמות גבוהות של החלבון הזה עלולות גם להצביע על סיכון למחלות לב וכלי דם.

Erythrocytes Sedimentation Rate) ESR, שקיעת דם)
ערכים תקינים: מבוגרים: עד 20 מילימטרים בשעה.
בבדיקה הזאת, שנעשית בנפרד מספירת הדם ומבדיקת הכימיה, בוחנים את קצב שקיעתם של תאי הדם במבחנה צרה במשך שעה. ככל ששוקעים תאי דם רבים יותר, כך גדל החשש לקיומו של תהליך דלקתי. במקרים נדירים מצביעה השקיעה המרובה על תהליך סרטני. אך חשוב להדגיש שהבדיקה אינה רגישה, וגם כאשר הערכים גבוהים, הנבדק עשוי להיות במקרים רבים בריא לחלוטין. לכן מעדיפים רופאים רבים לערוך את בדיקת השקיעה יחד עם בדיקת CRP, שכן שילוב התוצאות נותן תמונה מדויקת יותר של החשד לדלקת או לתהליך סרטני.
ערכים גבוהים: מעל 50 מילימטרים בשעה (שקיעה מואצת). ערכים כאלה מצביעים על אפשרות לקיומו של תהליך זיהומי או דלקתי, ובמקרים נדירים יותר – על קיומו של תהליך סרטני.

שומנים בדם
Triglycerides (טריגליצרידים)
ערכים תקינים: 190-30 מיליגרם לדציליטר.
טריגליצרידים הם סוג של שומן שרמתו בדם משקפת את חילוף החומרים של השומנים בגוף.
רוב שומן הגוף מכיל טריגליצרידים.
ערכים גבוהים: עלולים להעיד על שחמת הכבד (צירוזיס), על תת-פעילות של בלוטת התריס, תזונה עשירה בשומנים, פחמימות וסוכרים, מחלת כליה או על דלקת הלבלב.
ערכים נמוכים: עלולים להעיד על תזונה לקויה, תזונה דלה בשומן, ספיגה לקויה של המזון ופעילות-יתר של בלוטת התריס.

Cholesterol Total (כולסטרול כללי)
ערכים תקינים: פחות מ-190 מיליגרם לדציליטר.
הכולסטרול הוא חומר דמוי שומן המיוצר בכבד והמצוי בכל תאי הגוף ובזרם הדם. הגוף משתמש בכולסטרול כדי לייצר הורמונים רבים, חומצות מרה וגם ויטמין D. כל איברי הגוף משתמשים בכולסטרול לצורך קיומם היום-יומי.
ערכים גבוהים: מצביעים על סיכון לפתח מחלת לב טרשתית, על תת-תפקוד של בלוטת התריס (הִיפּוֹתָירוִאִידִיזְם), על מחלת כליות, על סוכרת או על צמקת כיס המרה (צירוזיס). רמות של 240 מיליגרם לדציליטר מכפילות את הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. הריון עלול להעלות את רמות הכולסטרול.
ערכים נמוכים: נגרמים בשל תפקוד יתר של בלוטת התריס (הִיפֶּרתָירוֹאִידִיזְם), מחלות כבד, ספיגה לקויה של מזון, תזונה לקויה, זיהום בדם או חוסר בוויטמין B12.

 High Density Lipoprotein) HDL)
ערכים תקינים: גברים: 62-29 מיליגרם לדציליטר; נשים: 82-34 מיליגרם לדציליטר.
HDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הטוב', הינו מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול מתאי הגוף אל הכבד, שם מפורק הכולסטרול. בכך מסייע ה- HDL לגוף להיפטר מעודפי שומנים.
רמות גבוהות: לרוב אינן מזיקות. הרמות אצל נשים לפני גיל הבלות גבוהות מעט מהרגיל, כנראה בשל האסטרוגן המגרה את הכבד לייצר ולהפריש יותר HDL. גם פעילות גופנית מעלה את רמות ה- HDL.
רמות נמוכות: עלולות להצביע על סיכון למחלות לב, על הִיפֶּרְלִיפִּידֶמִיָה (יתר שומנים בדם) או על סוכרת מבוגרים.

Density Lipoprotein Low) LDL)
ערכים תקינים: 130-60 מיליגרם לדציליטר.
LDL, הקרוי גם 'הכולסטרול הרע', הוא מולקולה דמוית חלבון, אשר נושאת את הכולסטרול לרקמות שונות בגוף. רמתו מחושבת למעשה מתוך ערך הכולסטרול הכללי בדם.
רמות גבוהות: עלולות להצביע על סיכון מוגבר למחלות לב טרשתיות.
רמות נמוכות: עלולות להצביע על ספיגת מזון לקויה או על תזונה לקויה.

תפקודי כבד

Alkaline Phosphatase) ALP, פוספטזה בסיסית)
גבולות הנורמה: u/l 126.0-38.00 (פעילות של אנזים לליטר דם).
אלקלין פוספטאז הוא אחד האנזימים המיוצרים בכבד ומשתחרר לזרם הדם. הבדיקה, הדורשת צום של 6 שעות, מודדת את רמות האנזים. חלק מהתרופות מעוותות את תוצאות הבדיקה, ולכן יש לדווח לרופא על נטילתן.
ערכים נמוכים: עשויים להצביע על תת-תזונה או על מחסור בחלבונים או על מחסור בויטמי B6.
ערכים גבוהים: עלולים להתרחש אצל חולים הסובלים ממחלות כבד, מאלכוהוליזם, מחסר דם (אנמיה), מחסימת דרכי המרה, ממחלות עצם, מפעילות יתר של בלוטת יותרת התריס (היפרפראתירואידיזם).

ALT (אלאנין טרנסאמינאז, SGPT)
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
אנזים הכבד ALT מעורב בחילוף החומרים של חומצת האמינו אלאנין, המרכיבה חלבונים בגוף. מאחר שריכוזו של האנזים גבוה בכבד, הרי שכל נזק לכבד יתבטא בשינוי רמת האנזים בדם. הבדיקה משמשת גם להערכת יעילות הטיפול במחלות כבד ולהתאמת התרופות המתאימות. האנזים ALT משמש לעיתים גם להבחנה בין סוגים שונים של צהבת הנגרמים כתוצאה ממחלות כבד.
ערכים גבוהים: עלולים להצביע על מחלת כבד.

AST (אספרטאט אמינוטרנספראז, SGOT)
ערכים תקינים: עד 35 יחידות בינלאומיות לליטר.
הבדיקה נועדה להעריך את כמות אנזים הכבד AST בנוזל הדם. האנזים מצוי בעיקר בשריר הלב, בשרירי השלד, בתאי הכבד ובמידה פחותה יותר גם ברקמות אחרות בגוף.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים מאחת או יותר מהבעיות הבעות: מחלת כבד, אנמיה המוליטית (מצב שבו קיים הרס של כדוריות הדם), זיהום, התקף לב, כוויות חמורות, נזק לשריר. ערכים גבוהים של האנזים עלולים להופיע בזמן ההריון או לאחר פעילות גופנית, אך במקרים אלה אין הם מצביעים בהכרח על בעיה.

GGT (גאמא גלוטאמיל טרנספפטידאז)
ערכים תקינים: עד 51 יחידות בינלאומיות לליטר.
האנזים GGT מצוי בכמויות גבוהות בכבד, בדרכי המרה המצויות מאחורי הכבד ובכליות. בניגוד לאנזים אלקליין פוספטאז ALP (העולה גם בעת מחלות עצם), האנזים GGT ייחודי יותר לכבד.
ערכים גבוהים: עלולים להופיע אצל חולים הסובלים ממחלת כבד, מכשל לבבי ומחסימה בדרכי המרה.

BIL TOTAL) Bilirubin , בילירובין כללי)
ערכים תקינים: בילירובין ישיר (שעבר דרך הכבד): 0.3-0 מיליגרם לדציליטר. בילירובין כללי (בילירובין ישיר + בילירובין בלתי ישיר שלא עבר דרך הכבד): 1.9-0.3 מיליגרם לדציליטר.
בילירובין הוא תוצר פירוק של המוגלובין – המולקולה הקושרת חמצן בתוך הכדוריות האדומות. בדיקת בילירובין מבוצעת לרוב לאיתור מחלת כבד, מחלה בדרכי המרה או מחלת דם.
ערכים גבוהים של בילירובין בלתי ישיר: עלולים להצביע על אנמיה המוליטית, תגובה לעירוי דם, אנמיה חרמשית, דימום נרחב ועוד.
ערכים גבוהים של בילירובין ישיר: עלולים להצביע על מחלה חסימתית של דרכי המרה או על מחלת כבד.
ערכים נמוכים של בילירובין: מתרחשים לרוב בגלל טעות מדידה – חשיפת בדיקת הדם לאור חזק, השובר את מולקולת הבילירובין. כמו כן הם יכולים להיגרם בגלל ריכוז גבוה של שומנים בדם.

שתפו, עקבו אחרינו וסמנו לייק: