מחקר מקיף שנערך במרכז לבריאות הילד בטירת כרמל הראה לראשונה קשר בין השמנת יתר בילדים ובין צריכה מוגברת של שירותי בריאות – גם במחלות שאינן קשורות ישירות להשמנה. החוקרים סקרו 363 ילדים בני 4־18, שאינם סובלים ממחלות רקע כרוניות ואשר מוגדרים רפואית כשמנים, אלה שה־BMI (המדד המקובל למשקל תקין והשמנה) שלהם הוא יותר מ־18 לבנים ו־19 לבנות. את הנתונים הם השוו לאלה של קבוצת ביקורת של ילדים שאינם סובלים מעודף משקל, התואמת בגודלה ובגילאים. במהלך שנתיים בדקו החוקרים בדיעבד את רמות הצריכה של שירותי הבריאות בשתי הקבוצות על פי ארבעה מדדים: מספר הפניות לרופא, פניות למיון, אשפוזים וצריכת תרופות. הם מצאו שבשלושה מתוך ארבעה מדדים – צריכת תרופות, שיעור פניות לרופא ואשפוזים, היה הבדל גדול ומובהק בין שתי הקבוצות, והמדד היחיד שבו לא נרשם הבדל היה מדד הפניות לחדר מיון. מתברר שקבוצת הילדים השמנים ביקרה 5,000 פעמים במרפאה, לעומת 4,000 ביקורים שערכו ילדי קבוצת הביקורת. בתקופת המחקר היו 67 אשפוזים בקרב השמנים, לעומת 34 בלבד בקרב קבוצת הביקורת. כמו כן, ניתנו 6,000 מרשמי תרופות (אנטיביוטיקה, הרגעה וכו') לילדי קבוצת המחקר, לעומת 4,600 מרשמים שניתנו לילדים שאינם שמנים.
