תיאוריה חדשה המתמקדת ברדיקלים חופשיים מתבססת על ההנחה כי רמת נוגדי החמצון (אנטיאוקסידנטים) בתאים הסרטניים הם האחראים לכישלון הטיפול בחולים אלו.
תיאוריה זו סותרת לחלוטין את הגישה הרווחת של נטילת תוספי מזון המכילים נוגדי חמצון. ד"ר ווטסון, שזכה בפרס נובל על גילוי מבנה ה-DNA, מייחס לתיאוריה את החשיבות הגדולה ביותר מאז גילוי ה-DNA בשנת 1968.
לטענת ד"ר ווטסון, מרבית החומרים בהם משתמשים לחיסול התאים הסרטניים, כולל הקרנות, חלק ניכר מהטיפולים הכימותרפיים וטיפולים נוספים, יוצרים (באופן ישיר או עקיף) רדיקלים חופשיים אשר חוסמים את השלבים החשובים בהתרבות התאים.
הרדיקלים החופשיים יוצרים סביבה שרמת החמצן בה נמוכה ומאפשרת שינויי במבנה התאים. תאים אלו מכילים רמות גבוהות של נוגדי חמצון אשר חוסמים את השפעת הטיפולים נוגדי הסרטן. כאשר התאים הסרטניים הופכים להיות עמידים לטיפול הכימותרפי, הם מפתחים עמידות גם לטיפולי הקרנות. יתירה מזאת, תאים אלו מפתחים גמישות ויכולת תנועה מה שמאפשר להם להתפשט לחלקים אחרים בגוף – לטענת ד"ר ווטסון במצב זה האדם נמצא בסכנת חיים.
על פי התיאוריה של ד"ר ווטסון הטיפולים הניתנים כיום לחולי הסרטן גורמים ליצירת רדיקלים חופשיים הגורמים בסופו של דבר למות התאים. במקביל, תאים אלו מייצרים כמות גדולה מאוד של נוגדי חמצון שחוסמים את ההשפעה המיטיבה של הטיפול
תוספי מזון המכילים נוגדי חמצון עלולים להזיק
אחת המסקנות העיקריות הנובעות מתיאוריה זו היא שתוספי מזון המכילים נוגדי חמצון, כולל בטא-קרוטן, ויטמינים A, C, E וסלניום עלולים להזיק לטיפול בחולי סרטן.
משך שנים רווחה הסברה כי תוספי מזון עשויים למנוע ו/או לטפל במחלות סרטניות. לטענת ד"ר ווטסון הגיע הזמן לשאול האם נוגדי החמצון עלולים להזיק יותר מלהועיל במניעה או בטיפול במחלה סרטנית. הוא מזהיר כי מחקרים רבים שבוצעו בשנים האחרונות הראו כי כישלון הטיפול במחלה סרטנית בשלביה המתקדמים עלול לנבוע מרמות גבוהות של נוגדי חמצון.
מחקרי התערבות תזונתיים רבים לא מצאו שום יתרון בנטילת נוגדי חמצון למניעת סרטן, למעשה הם אף גרמו לקיצור (אמנם לא משמעותי) בתוחלת החיים.
