הסכנה הגדולה ביותר בילד מקיא או משלשל היא אבדן נוזלים, או התייבשות. הסכנה גדולה יותר כאשר ההקאות או השלשולים מלווים בחום הגורם להזעה ולאיבוד נוסף של נוזלים.
אם הילד משלשל או מקיא לעיתים תדירות הוא עלול גם לאבד מינרלים חשובים כמו מלח, אשלגן וכלור. למינרלים אלו תפקיד חשוב בהעברה של אותות עצביים, בכיווץ שרירים ובוויסות מאזן הנוזלים בגוף.
דילוג על ארוחה אחת או שתיים אינו מהווה כל סכנה לילד מאידך השתייה חשובה ביותר לילד החולה. על הילד לשתות לעיתים קרובות גם כדי לספק את הדרישה הרגילה של הגוף לנוזלים וגם לפצות על איבוד הנוזלים כתוצאה מחום הקאות ו/או שלשולים. ילדים קטנים רגישים יותר להתייבשות כיוון שגופם פחות יעיל בשמירה על נוזלים בהשוואה לילדים גדולים יותר או מבוגרים. יתירה מזאת, ככל שמבנה הגוף קטן יותר הוא רגיש להתייבשות באיבוד כמות קטנה יותר של נוזלים.
הציעו לילדים לאורך כל היום לגימות קטנות של מים. במידה שהילד מסרב לשתות אפשר להציע לו למצוץ קוביות קרח קטנות. מומלץ להעלות את מספר הקוביות בהדרגה עד שהילד יוכל לשתות באופן נורמלי.
ילדים גדולים יותר יעדיפו לעיתים לשתות משקאות אנרגיה – אולם באלה יש להשתמש בזהירות. משקאות האנרגיה מכילות ברוב המקרים כמויות גדולות של סוכר, שעלול להחריף את השלשולים. במידה שהילד מסרב לשתות מים אפשר להציע לו מיץ פרי שהוא מהול בחציו במים או סודה.
אם הילד חולה מידי ואינו מסוגל לשתות, או מראה סימנים מתקדמים של התייבשות כמו פה יבש, השתנה מועטה יש לפנות מידית לקבלת טיפול רפואי מתאים.
