מחקר ישראלי חדש טוען כי נמצא קשר בין הרגלי האכילה בתקופת הגיל הרך לבין התפתחותם של האוטיסטים. על פי המחקר, קיימת התאמה בין הטיפול בהרגלי האכילה לבין שיפור בתחומי התפקוד האחרים של הפעוטות, ובהם הרחבת יכולות הלמידה והסקרנות והגברת הקשר הבין-אישי והחברתי.מאחר שפעוטות הלוקים באוטיזם סובלים לרוב גם מהפרעות אכילה – הבאות לידי ביטוי בדחיית הנקה, סירוב לאכול מאכלים מוצקים ורתיעה מריחות ומטעמים שונים – ברגע שהרגלי האכילה שלהם משתפרים, גם התנהגותם הכללית משתנה לחיוב ומשתפרת משמעותית. במחקר נמצא כי ככל שהילדים האוטיסטים נחשפו למגוון רחב של מאכלים והחלו להתגמש יותר בטעימתם, כך גדלה בהתאמה סקרנותם בעניין שגילו כלפי הסביבה, הורחבו אופני המשחק ונצפתה ירידה סטטיסטית משמעותית ברמת הניתוק ממשפחתם ומסביבתם הקרובה. לדברי החוקרת הראשית, אף שילדים רבים הסובלים מאוטיזם פוחדים משינוי הטעמים בתוך הפה ומפעולת הבליעה עצמה, "להרגלי האכילה חשיבות קריטית במהלך הטיפול בפעוטות, וזאת כיוון שקיים קשר ישיר בין הפעלת שרירי הלסת והפה לבין התפתחות השפה ויצירת מערכת יחסי הגומלין בתוך המשפחה". "אין ספק כי שיפור בהרגלי אכילה של הפעוט, באמצעות עבודה משפחתית, יכול לסייע לו מבחינה תפקודית ולהפחית בצורה משמעותית את הסימפטומים ההתנהגותיים האוטיסטיים".
