ספורטאים בתחרויות עצימות – היזהרו משתייה מופרזת של מים

ספורטאים המשתתפים בתחרויות עצימות למרחקים ארוכים, ושותים כמויות מופרזות של מים, עלולים לסיים את התחרות ברמות נמוכות ומסוכנות של נתרן (מלח) בדם. כך על פי מחקר חדש שהתפרסם ב-10 במרץ 2016 בכתב העת New England Journal of Medicine.

ירידה דרמתית של רמות נתרן (היפונתרמיה) בדם גורמת לשיבוש ניכר במאזן הנוזלים בגוף. מצב זה מלווה לעתים קרובות בבחילות, כאבי ראש, ירידה בלחץ הדם והאנרגיה, חולשה, ופרכוסים.

במחקר הנוכחי נבדקו כ-1,100 איש שהשתתפו באליפות איירון מן השנתית באירופה בין השנים 2005-2013. למעלה מ-900 מהם היו גברים. התחרות כללה שחייה של 3.86 ק"מ, רכיבת אופניים של 180 ק"מ וריצה לאורך 42 ק"מ. המשתתפים סיימו את התחרות בתום 10-15 שעות בממוצע, ודגימות דם נלקחו בתוך 20 דקות מרגע הסיום.

בבדיקת דגימות הדם נמצא כי 115 ספורטאים סבלו מהיפונתרמיה, 17 ספורטאים היו במצב חמור ו-3 היו במצב קריטי. הסיכון הגדול ביותר להיפונתרמיה נמצא בקרב נשים ו/או ספורטאים שלקח להם זמן ארוך יותר לסיים את התחרות.

ממצאים אלו הובילו את החוקרים למסקנה כי היפונתרמיה היא בעיה בריאותית משמעותית ורצינית בקרב ספורטאים המשתתפים בתחרויות תריאטלון.

לדברי מחבר המחקר, ד"ר סטפן בראונקר, היפונתרמיה עלולה להתפתח גם בקרב רצי מרתון – מחקר שפורסם לאחרונה מצא כי 12%-13% מרצי מרתון סבלו מהתופעה. ריצת המרתון נמשכת "רק" 2.5-3 שעות והרצים לא נוטים לתכנן את התזונה שלהם באופן שבו עושים זאת ספורטאי התריאלטון. עם זאת, הספורטאים במרתון ובתריאלטון סובלים מעייפות קיצונית בצד חוסר יכולת זמנית לאמוד את מידת הצמא שלהם. ספורטאים חובבים נוטים לתת משקל-יתר לגרעון המים שלהם המתבטאת בשתייה מוגזמת.

ד"ר בראונקר ממליץ למארגני התחרויות להציע למשתתפים תכנית מידע בנושא לפני התחרות. כמו כן, על הרופאים הנמצאים בשטח בזמן התחרות להיות מוכנים לאבחון וטיפול במקרים של היפונתרמיה.

בינתיים, מומלץ לספורטאים המשתתפים בתחרויות עצימות לתכנן מראש את הצרכים התזונתיים שלהם, ולוודא צריכת משקאות המכילים רמות גבוהות של נתרן. טבליות נתרן ומעקב אחר אובדן נוזלים בזמן אימון יכולים אף הם לסייע.

ד"ר לואיס מהרם, מארגון המרתונים הבינלאומי (AIMS), טוען כי חשוב יותר להיות פשוט קשוב לגוף. "הבעיה הגדולה עם כל מרתונים ותחרויות איירון מן הוא כי נותני החסות של נוזלים ומשקאות אלקטרוליטים מציבים תחנות עצירה קרובים מידי זה לזה… כבר הוכח בעבר שספורטאים שעוצרים בכל תחנות השתייה הללו מסיימים את הריצה בהיפונתרמיה. אנו אומרים לספורטאים לשתות כשהם צמאים – זוהי הדרך הטובה ביותר להפחית את הסיכון. האמונה הרווחת שכאשר אתה מרגיש צמא אתה למעשה כבר מיובש, היא אמונה טפלה חסרת כל בסיס. הצמא הוא האמצעי הטוב ביותר לאמוד את מידת הנוזלים שעליך לצרוך".

שתפו, עקבו אחרינו וסמנו לייק: