התאים בגופנו מצויים באיום מתמיד – החל ממחסור במזון וכלה במתקפת וירוסים. גורמי איום נוספים המצויים בגופנו הם כימיקלים המכונים רדיקלים חופשיים. כימיקלים אלו מסוגלים לפגוע בתאים ובחומרים גנטיים. הגוף מייצר את הרדיקלים החופשיים בעצמו בתהליך שבו מזון הופך לאנרגיה. רדיקלים נוספים נכנסים לגוף דרך המזון, האוויר קרני השמש וגורמים נוספים המפורטים באיור שלמטה.
גורמים המשפיעים על יצירת רדיקלים חופשיים
הרדיקלים החופשיים מגיעים בצורות ובגדלים שונים, אולם המכנה המשותף לכולם הוא הרעב העצום שלהם לאלקטרון. הם "גונבים" את האלקטרון מכל מקור אפשרי. פעולה זו גורמת לשיבוש במבנה ובתפקוד התא. רדיקלים חופשיים עלולים לפגוע במבנה הגנטי (DNA), בסיכוי ההידבקות של הכולסטרול "הרע" (המכונה LDL-כולסטרול) לדפנות כלי הדם, או לפגוע בקרום התא ולגרום לשינוי בזרימה של החומרים הנכנסים והיוצאים ממנו.
למרבה המזל איננו חסרי הגנה מפני רדיקלים חופשיים, הגוף מייצר מולקולות רבות במטרה לדכא את פעילותם. כמו כן, ניתן למצות את הלוחמים ברדיקלים החופשיים מן המזון. מולקולות אלו מכונים "נוגדי חמצון" (אנטיאוקסידנטים). הם פועלים ע"י מסירת אלקטרונים לרדיקלים החופשיים מבלי לגרום לעצמם שום נזק, או להפוך לרדיקלים חופשיים בעצמם.
קיימים מאות, ואפילו אלפי סוגים שונים של חומרים שיכולים להיקרא נוגדי חמצון. המוכרים ביניהם כוללים ויטמין C, ויטמין E, בטא-קרוטן (חומר המוצא ליצירת ויטמין A) ומינרלים כמו סלניום ומגנזיום.
חשוב לדעת שקיימים חומרים הפועלים כנוגדי חמצון במקרים מסוימים וכמעודדי חמצון בתנאים כימיים שונים.
יתרונות בריאותיים של נוגדי חמצון – האמנם?
הפופולריות של נוגדי החמצון החלה בשנת 1990, כאשר מדענים גילו את הקשר בין רדיקלים חופשיים לבין התפתחות מחלות לב, סרטן ומחלות כרוניות אחרות. כמה מחקרים מצאו שאנשים הצורכים כמות קטנה של פירות וירקות הם בעלי סיכון מוגבר להתפתחות מחלות כרוניות.
מחקרים קליניים התחילו לבדוק את השפעתם של חומרים מבודדים, בעיקר ויטמין E ובטא-קרוטן, על הסיכון לחלות במחלות כרוניות שונות.
התקשורת וחברות המזון ותוספי המזון פרסמו באופן מופרז את היתרונות של נוגדי החמצון, עוד לפני שהתפרסמו תוצאות המחקרים. על המדפים החלו להופיע מזונות שתויגו כעשירים בנוגדי חמצון. ותעשיית תוספי המזון פמפמה לציבור את מלחמתם של נוגדי החמצון במחלות.
המחקרים הניבו תוצאות מעורבות, רובם לא מצאו את היתרונות המצופים. מרבית המחקרים הראו שוויטמין,E ותוספים אחרים המכילים נוגדי חמצון אינם מגנים מפני מחלות לב או מחלות סרטניות. אחד המחקרים אף הראה כי מעשנים הנוטלים בטא-קרוטן מצויים בסיכון מוגבר לחלות בסרטן הריאות.
תוצאות מאכזבות אלו לא הפסיקו את פעילותם של חברות המזון ותוספי המזון, נהפוך הוא, חברות אלו הולכות ומתפתחות עם השנים ומגלגלות מיליוני דולרים. כיום ניתן למצוא נוגדי חמצון בדגני בוקר, בחטיפים ומשקאות אנרגיה, ובמזונות מעובדים אחרים. מזונות אלו מקודמים כתוספים שיכולים למנוע מחלות לב, סרטן, קטרקט, אבדן זיכרון, ומגוון רחב של מחלות נוספות.
נוגדי חמצון המצויים באופן טבעי בירקות, בפירות ובדגנים מלאים אכן מסייעים במניעת מחלות כרוניות. אין להסיק מכך שנטילת תוספות מבודדות של נוגדי חמצון, שאינם נמצאים בסביבתם הטבעית, אכן תגרום לאותה השפעה.
הסיכון האפשרי בנטילת נוגדי-חמצון
אם אכן נטילת נוגדי חמצון הייתה נטולת כל סיכון – לא הייתה כל מניעה ליטול אותם "רק ליתר ביטחון". מחקרים אחדים מצאו כי נטילת נוגדי חמצון, בודדים או משולבים, עלולה לפגוע בבריאות. המחקר הראשון נערך בפינלנד בו קבוצה גדולה של גברים מעשנים נטלו בטא-קרוטן. המחקר הופסק באמצע משום שהסתבר שהסיכון לחלות בסרטן ריאות היה מוגבר משמעותית בקבוצה שנטלה את נוגד החמצון בהשוואה למשתתפים שלא נטלו את התוסף. חשוב להדגיש שלא כל המחקרים שנעשו בבטא-קרוטן הראו השפעה דומה – אולם יש לקחת גורם זה בחשבון.
מחקר גדול אחר שהתפרסם בשנת 2007 מצא סיכון מוגבר לסרטן העור בנשים שנטלו ויטמין C, סלניום, ויטמין E, אבץ ובטא-קרוטן.
בשורה התחתונה
לרדיקלים חופשיים תרומה נכבדה להתפתחות מחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות לב, אלצהיימר ואיבוד ראייה. אין להסיק מכך שתוספי מזון המכילים נוגדי חמצון יפתרו את הבעיה, בעיקר לא אם נוטלים אותם שלא בסביבתם הטבעית. נכון להיום תוצאות המחקרים אינן חד-משמעיות, אולם באופן כללי הן אינן מספקות הוכחה מדעית לתרומה משמעות של תוספי מזון המכילים נוגדי חמצון על מניעת מחלות. עם זאת, חשוב לדעת שמרבית המחקרים שנעשו עד היום הם מוגבלים; מרביתם נמשכו זמן קצר יחסית והמשתתפים במחקר סבלו ממחלה קיימת. עדויות רבות מצביעות על כך שאכילת פירות, ירקות ודגנים מחיטה מלאה – כולם עשירים במגוון נוגדי חמצון וחומרים מועילים אחרים – מספקת הגנה מפני מחלות כרוניות רבות.
