האקדמיה לרפואת ילדים בארה"ב פרסמה לראשונה הנחיות לטיפול בסוכרת מסוג 2 בילדים ומתבגרים. ההנחיות הופיעו במהדורה המקוונת של הירחון Pediatrics, ב-28 בינואר 2013.
עד היום טיפלו רופאי הילדים בעיקר בסוכרת מסוג 1, שההנחיות לטיפול הן בדרך כלל שונות מאלו הנהוגות בסוכרת מסוג 1. כיום, כתוצאה מהעלייה החדה באחוז הילדים השמנים ובמקביל לה העלייה בשכיחות הסוכרת מסוג 2 בקרב ילדים אלו.
קשה מאוד לאבחן מידית אם הילד סובל מסוכרת מסוג 1 או 2, בעיקר אם הילד סובל מעודף משקל. השמנה אינה גורם לסוכרת מסוג 1, אולם ילד הסובל מסוכרת מסוג 1, עלול גם לסבול מהשמנה.
הדרך היחידה לאבחן את סוג הסוכרת היא בדיקת נוגדנים לתאים המפרישים אינסולין בלבלב. סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית ולכן בילד שחולה במחלה ימצאו נוגדנים שתוקפים את התאים יוצרי האינסולין בלבלב. עם זאת, תוצאות הבדיקה עלולות להתקבל רק לאחר מספר שבועות.
במידה שילד שסובל מסוכרת מסוג 1 מאובחן בטעות בסוכרת מסוג 2, הוא עלול לקבל טיפול תרופתי, במקום אינסולין – טיפול מסוג זה עלול להחמיר את מצבו.
מסיבה זו, ההנחיה הראשונה של האקדמיה היא שבמידה שקיים ספק אם הילד או המתבגר סובל מסוכרת 1 או 2, יש להתחיל טיפול באינסולין. יש להמשיך בטיפול באינסולין עד שיתקבלו תוצאות הבדיקה הוודאיות.
הנחיות חשובות אחרות כוללות:
- אם הילד מאובחן בסוכרת מסוג 2, יש להתחיל בטיפול תרופתי ובמקביל בהנחיות לשינוי באורח החיים, הכוללות בין השאר שינויים בדיאטה ובפעילות הגופנית.
- יש לבצע מעקב אחר המוגלובין A1C מידי שלושה חודשים. המוגלובין A1C היא בדיקה לקביעת רמת הסוכר הממוצעת בדם במהלך 3-2 החודשים שקדמו לבדיקה. אם רמות הסוכר אינן תקינות, הרופא המטפל ישנה את תכנית הטיפול בהתאם.
- ניתור ביתי של רמות הסוכר מומלץ במקרים הבאים: שימוש באינסולין, שינוי בתכנית הטיפול, רמות סוכר גבוהות ובזמן מחלה.
- על ילדים החולים בסוכרת מסוג 2 לעשות פעילות גופנית לפחות שעה בכל יום, ולהגביל את שעות המסך (וידאו, מחשב וכד') לפחות משעתיים ליום.
