בניגוד להמלצות התזונתיות הנוכחיות, ירידה אטית ויציבה במשקל אינה מפחיתה את שיעור וקצב העלייה החוזרת במשקל, בהשוואה לירידה מהירה. זו המסקנה העולה ממחקר שפורסם בכתב העת Lancet Diabetes & Endocrinology ב-14 באוקטובר 2014.
המחקר נערך באוסטרליה ומטרתו הייתה לבחון האם ירידה הדרגתית ואטית במשקל מביאה לתוצאות טובות יותר לטווח הארוך, בהשוואה לירידה מהירה במשקל.
במחקר האוסטרלי השתתפו 200 איש שסבלו מהשמנת יתר (BMI= 30-45) הם חולקו באקראי לשתי תכניות הרזיה:
קבוצה אחת: ירידה מהירה במשקל בדיאטה שהכילה 450-800 קלוריות ליום. התכנית נמשכה 12 שבועות.
קבוצה שנייה: תכנית הדרגתית שנמשכה 36 שבועות. בקבוצה זו הפחיתו את צריכת הקלוריות ב-500 קלוריות ליום.
בשתי הקבוצות משתתפים שהפחיתו למעלה מ-12.5% ממשקל גופם המשיכו בדיאטת שמירה במשך שלוש שנים.
שיעור המשתתפים בדיאטה המהירה שהשילו 12,5% ומעלה ממשקל גופם היה גבוה בהרבה (80%) בהשוואה למשתתפים בדיאטה ההדרגתית (50%). אולם הסתבר שכעבור 3 שנים לא נמצא כל הבדל בין שתי הקבוצות –העלייה במשקל (בשיעור של 71%) הייתה זהה בשתי הקבוצות.
לדברי קתרינה פרסל, דיאטנית ואחת ממחברי המחקר, ההנחיות בכל מדינות העולם ממליצות כיום על ירידה הדרגתית במשקל לטיפול בהשמנת יתר. המלצות אלו משקפות את האמונה הרווחת שירידה מהירה תגרור בעקבותיה עלייה מהירה במשקל. עם זאת, המחקר הנוכחי מראה שבירידה מהירה במשקל יותר משתתפים הגיעו למשקל המטרה ואחוז הנשירה היה נמוך יותר.
מחברי המחקר מציעים כמה הסברים לממצאים; צריכה של דיאטה דלה מאוד בקלוריות עשויה לתרום לתחושת השובע ולצריכה מופחתת של מזון באמצעות מנגנון הקטוזיס (גופי קטון שהם תוצרים של חילוף חומרים של שומנים – מאפיין גם מצבים בהם התזונה דלה מאוד בפחמימות). ירידה מהירה במשקל עשויה אף לעודד את המשתתפים להתמיד בדיאטה ולהשיג תוצאות טובות יותר.
