מחקר חדש, שהתפרסם במהדרות מרץ 2015 של כתב העת Biological Psychiatry, מצא דרך המסבירה את היכולת להתגבר על תחושת הרעב והשובע של החולים באנורקסיה נברוזה.
מבוגרים רבים, בלי כל קשר למשקלם, נמנעים מאכילים מזונות עתירי שומן וקלוריות. אולם למרות הכוונות הטובות, כאשר מגיע רגע ההחלטה, קשה מאוד לעמוד בפיתוי והשליטה העצמית נעלמת כלא הייתה. תגובה זו היא נורמלית שכן רעב מגביר את תחושת התגמול וההנאה מהמזון.
במחקר נבדקו תגובות התגמול ביחס לרעב ושובע בקרב 23 נשים שנרפאו מאנורקסיה נברוזה, ו-17 נשים שלא סבלו מההפרעה והיוו את קבוצת הבקרה.
בקרב הנשים הבריאות במצב של רעב ניכרה פעילות מוגברת בחלקים במוח הקשורים בתגמול, בנשים שהחלימו מאנורקסיה לא נצפתה פעילות זו. בנוסף, בקרב נשים אלו נמצאה פעילות מוגברת של מעגלי השליטה הקוגניטיבית, ללא כל קשר למצבים של רעב או שובע.
בסיכום, במחקר נמצא כי לחולים באנורקסיה שני דפוסים הקשורים לתפקודי המוח ותורמים ליכולתם להימנע ממזון: 1. רעב אינו מגדיל את מעורבות מערכת התגמול והמוטיבציה במוח. 2. פעילות מוגברת של מעגלי השליטה העצמית במוח, מה שאולי מסייע להן לעמוד בפיתויים שונים הקשורים למזון.
מחקר זו תומך בתיאוריה המאבחנת את האנורקסיה נברוזה כמחלה נוירו-ביולוגית. לדברי עורך כתב העת Biological Psychiatry, אנורקסיה נברוזה היא מחלה הרסנית ומחקר זה שופך אור חדש על מנגנונים ספציפיים במוח המאפשר לאנשים להרעיב את עצמם. זיהוי מנגנונים אלו יאפשר בעתיד פיתוח תרופות שיתנו מענה לטיפול במחלה. עם זאת, מוסיף העורך, חשוב לזכור כי מנגנונים אלו עשויים לפעול "בצורה הפוכה" גם במקרה של השמנת-יתר, ומכאן שלתוצאות המחקר עשויות להיות השלכות רחבות גם על מגפת ההשמנה הפוקדת את העולם המערבי.
