ארוחת בוקר דשנה, עשירה בחלבון ושומן, חסמה את תחושת הרעב וסייעה בבקרת רמות הסוכר בדם. כך על פי מחקר שנערך בישראל והוצג ב-25 לספטמבר 2013, באסיפה השנתית של האגודה האירופאית לחקר הסוכרת.
המחקר התבסס על מחקרים קודמים שמצאו כי אנשים שאוכלים ארוחות בוקר באופן קבוע נוטים להיות בעלי מדדים נמוכים יותר של מסת הגוף (BMI), בהשוואה לאנשים המדלגים על ארוחת הבוקר.
במחקר השתתפו 59 איש עם סוכרת מסוג 2. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה אכלה ארוחת בוקר שהכילה כשליש מתצרוכת הקלוריות היומית, אחוזי השומן והחלבון בארוחה זו היו גבוהים יותר בהשוואה לקבוצה השנייה. הקבוצה השנייה אכלה ארחת בוקר קטנה שהכילה רק 12.5 אחוזים מצריכת האנרגיה היומית הכוללת שלהם. המחקר נמשך כ-13 שבועות.
בתום המחקר נמצא כי רמות הסוכר בדם ולחץ הדם ירדו באופן דרמטי באנשים שאכלו ארוחה בוקר גדולה בכל יום, בהשוואה לאלו שאכלו ארוחת בוקר קטנה; רמת הסוכר ירדה פי 3 ולחץ הדם ירד פי 4.
שליש מאלו שאכלו ארוחת בוקר דשנה נאלצו לקצץ במינון הכדורים שקבלו לאיזון רמות הסוכר, לעומת עלייה של 17% בקבוצה שאכלה ארוחת בוקר קטנה.
ככל שהמחקר התקדם דווחו המשתתפים בארוחת הבוקר הגדולה על רעב מופחת במהלך היום. מאידך, האוכלים ארוחת בוקר קטנה דווחו על רעב מוגבר במהלך היום.
לדברי ד"ר הדס רבינוביץ מאוניברסיטת ירשולים הנמנית על מחברי המחקר, אחת ההשערות היא שתכולת החלבונים הגבוהה בארוחה הבוקר הגדולה גרמה לדיכוי ההורמון גרלין (gherlin) הידוע גם בשם "הורמון הרעב".
דוברת האגודה האמריקאית לתזונה ודיאטה הוסיפה כי אכילת פחמימות גורמת לעלייה ברמות הסוכר בתוך 15 דקות, לעומת אכילה של חלבונים שגורמת לעליית הסוכר בדם בתוך 3 שעות. יתירה מזאת, לא כל החלבונים הופכים לגלוקוז, חלקם מנוצלים לצרכים אחרים, כמו לדוגמא בניית שריר.
